פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"כל שטעמו וממשו אסור"
טעמו וממשו של יהודי
בסוגייתנו נחלקו לענין מה שטעמו וממשו אסור ומה שיש ממנו רק טעם בלא ממשות כיון שממשותו כבר נימוחה ונתבטלה. ולאור חילוקים אלו כתב ב"תפארת שלמה" (מועדים, שבת הגדול) לבאר את הפסוק (משלי לא, יח) "טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה". והיינו שכן הדורות הראשונים היתה צדקתם ניכרת לעין כל והיה בהם ממש. שהכל ראו את עבודתם העצומה ויגיעתם הרבה בעבודת ה', והיו כמי שיש בהם טעם וממשות.
אמנם בדורות האחרונים כבר נתמעטו הדורות ואנו איננו אלא כמי שיש בו טעם לבד – אך את ממשותו אין רואים. והוא שאמר הכתוב" טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה" – בזמן הגלות הארוכה שנדמית ללילה, חשוב בעיני השכינה כל יהודי ויהודי אף זה שאין בו ממשות כי אם טעם.
ומוסיף שביסוד זה יש לרמוז מה שאסרה תורה חמץ בפסח אפילו במשהו מה שלא מצינו בכל האיסורים שבתורה. וטעם הדבר כדי לעורר את מידת החסד שכן חג הפסח הוא כנגד אברהם אבינו שמידתו מידת החסד, וכדי לעורר את אותה מידה גזרו לאסור חמץ אפילו במשהו – כדי לעורר מידה טובה מרובה שכל אחד ואחד מבני ישראל אפילו אם לא נשאר בו כי אם משהו עד שאפילו טעם אין בו – עדיין לא ידח ממנו נידח, ובא חג הפסח ומאיר עליו את החשיכה להשפיע עליו רוב חסד.
