הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

טענת בנות צלפחד

בבא בתרא קיט ע"ב

 
"מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין, שנאמר: (דברים כ"ה) כי ישבו אחים יחדו,
אמרו לו: אם כבן אנו חשובין - תנה לנו נחלה כבן, אם לאו - תתיבם אמנו!
מיד: ויקרב משה את משפטן לפני ה'".

צריך להבין מה כל כך משכנע בטענתן? מה ענין פרשת היבום לפרשת נחלות?

אלא שאמרו במסכת יבמות דף כד ע"א:
"ת"ר:... (דברים כה, ו) יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו - לנחלה,
אתה אומר: לנחלה, או אינו אלא לשם? יוסף - קורין אותו יוסף, יוחנן - קורין אותו יוחנן?
נאמר כאן יקום על שם אחיו, ונאמר להלן (בראשית מ"ח) על שם אחיהם יקראו בנחלתם, מה שם האמור להלן נחלה, אף שם האמור כאן לנחלה".

דברי הגמרא האלו הם פשט גמור, שהרי לא שמענו שבן שנולד מיבום נקרא שמו כשם האח המת. לא פרץ ולא זרח נקראו בַּשֵּׁם ער או עונן. וגם עובד לא נקרא בַּשֵּׁם מחלון.

אם כן פירוש: 'יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו' - שיירש אותו.
וכן מפורש במגילת רות ד, ג-ו:
וַיֹּאמֶר לַגֹּאֵל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ מָכְרָה נָעֳמִי הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב: וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר קְנֵה נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי אִם תִּגְאַל גְּאָל וְאִם לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִּי וְאֵדְעָה כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ, וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֶגְאָל: וַיֹּאמֶר בֹּעַז בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת קניתי קָנִיתָה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ: וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לֹא אוּכַל לִגְאָל לִי פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי כִּי לֹא אוּכַל לִגְאֹל:
מפורש שהירושה והיבום כרוכים זה בזה.

והטעם הוא, כלשון הגמרא במסכת עירובין דף ע ע"ב: "יורש כרעיה דאבוה הוא".
לא אמרו "ברא כרעיה דאבוה הוא" כלשון השגור בספרים, אלא "יורש" דוקא, הוא נחשב לרגלו - עצם גופו - וממשיכו של האב או של מורישו.
וכלשון העם: היורש "נכנס לנעלים" של מורישו. והחליצה מסמלת שאינו רוצה "להכנס לנעלי" המוריש, ולהותיר לו המשך וקיום בארץ.

מעתה טענת בנות צלפחד פשוטה והגיונית:
כתוב בדברים כה, ה: כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ... יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ.
בן אין לו - פירוש, יורש.
אך כיון שדרשו "אין לו" עיין עליו - שכל זרע במשמע ובכלל זה גם בת, הרי שבהכרח גם בת יורשת.