שבהן בנות ירושלים יוצאות
בבא בתרא קכא ע"א
"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן...".
צריך ביאור, הניחא ט"ו באב. אך האם היו בחורי ישראל יוצאים לצפות בנערות ביום הכפורים, במקום להתפלל במקדש ובבתי כנסיות, ביום הסליחה והמחילה?!
אלא שאכן יש בכך מצוה רבה, כדברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה כא, ג והובא בשו"ע אה"ע כא, ג: "ומותר להסתכל בפני הפנויה ולבודקה, בין בתולה בין בעולה - כדי שיראה אם היא נאה בעיניו, יישאנה; ואין בזה צד איסור, ולא עוד, אלא שראוי לעשות כן".
ביד החזקה כתב שהדבר ראוי. ובפירושו למשנה (סנהדרין פרק ז משנה ד) ביאר הרמב"ם שזו חובה ומצוה. בלשון תרגום הרב קאפח: "אבל אם נסתכל בה {באשה שאינה נשואה ואינה ערוה עליו} לידע אם היא יפת מראה כדי שישא אתה, או מכוערת בצורתה ולא ישאנה הרי זה חובה והתורה זירזה על כך, ואנשי הצניעות מן התורניים עושים כן". ובתרגום הדפוס: "זה ראוי לעשות והתורה מצוה על זה ואנשי מעשה מבעלי תורה מכוונים לעשותו".
