אכילת עניים אחר הביעור
עבודה זרה סב ע"ב
"דבי רבי ינאי יזפי פירי שביעית מעניים ופרעו להו בשמינית, אתו אמרו ליה לרבי יוחנן, אמר להו: יאות הן עבדין; וכנגדן באתנן - מותר".
כתב התוספות:
"יזפי פירות שביעית מעניים ופרעי להם בשמינית - אישתכח דאכלי עניים בשמינית לאחר הביעור חליפי פירות שביעית.
צריך לפרש שהאיסור היה מה שהיו אוכלים אותם בחזקת שלהם, דאילו בתורת שביעית אפילו הפירות עצמן יכולין עניים לאכול לכולי עלמא, כדתניא בתוספתא (פ"ח דשביעית) הגיע שעת הביעור עניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר אחד עניים אחד עשירים אוכלים אחר הביעור.
אי נמי העניים היו עושים מהם מלוגמא או סחורה ולפיכך הקפידו עליהם אותם שבאו ואמרו לרבי יוחנן".
תירוץ נוסף,
כתב הרמב"ם בפירושו למשנה מסכת שביעית פרק ה משנה ג:
"ור' יוסי אומר שאחר הביעור אסורים באכילה בין לענים בין לעשירים".
גירסת הרמב"ם היתה איפא: "רבי יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אין אוכלים אחר הביעור".
לגירסתו דברי גמרתינו הם כפשוטן ואין בהם כל קושי או דוחק.
