כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > אתרוג - "אתרוגא דנפל לחביתא" (עבודה זרה נט ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

ההוא אתרוגא דנפל לחביתא דחמרא – אתרוג

"ההוא אתרוגא דנפל לחביתא דחמרא, אידרי גוי ושקליה. אמר להו רב אשי: נקטוה לידיה כי היכי דלא לשכשיך ביה, וברצוה עד דשייפא" (עבודה זרה, נט ע"ב).

פירוש: מסופר, הַהוּא אֶתְרוֹגָא דְּנָפַל לְחָבִיתָא דְּחַמְרָא [אתרוג אחד נפל לחבית יין], אִידְרֵי גּוֹי וּשְׁקַלֵיהּ [קפץ הגוי כדי ליטול אותו משם], אָמַר לְהוּ [להם] רַב אַשִׁי לאנשים שהיו שם: נִקְטוּהָ לִידֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּלָא לְשַׁכְשֵׁיךְ בֵּיהּ [תחזיקו את ידו כדי שלא ישכשך בו, ביין] ויאסור אותו, וּבִרְצוּהָ [והטו אותה את החבית] עַד דְּשַׁיְיפָא [שתתרוקן] מן היין ואז יוכל לקחת את האתרוג. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)

שם עברי: אתרוג שם באנגלית: Citron שם מדעי: Citrus medica

שם נרדף במקורות: אתרוגא, תרונגא, פרי עץ הדר שמות בשפות אחרות: ערבית – אתרג', תרנג'

נושא מרכזי: מועד הגעת האתרוג לאזורנו

לריכוז המאמרים שנכתבו על האתרוג הקש/י כאן.

פרי עץ הדר נמנה בתורה עם ארבעת המינים שניטלו בחג הסוכות: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא, כג מ'). על פי המסורת שבידנו אין ספק שפרי עץ ההדר שעליו ציוותה התורה הוא האתרוג כלומר פרי זה היה ידוע לעם ישראל כבר בעת מתן תורה. אומר הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה:

"וכשתראה בתלמוד נושאים ונותנים ונחלקים על דרך העיון ומביאים ראיה על אחד מן הפירושים הללו ודומיהם כמו שאמרו על אמרו יתעלה פרי עץ הדר, ואולי הוא הרמון או הפריש או זולתן, עד שהביאו ראיה מאמרו פרי עץ ואמרו עץ שטעם עצו ופריו שוין, ואמר אחר פרי הדר באילנו משנה לשנה, ואמר אחר פרי הדר על כל מים, אין זה מפני שהדבר ספק אצלם עד שלמדו עליו בראיות אלו, אלא ראינו בלי ספק מיהושע עד עכשיו שהאתרוג הוא הניטל עם הלולב בכל שנה ואין מחלוקת בכך, ורק חקרו על ההוראה שיש במקרא לפירוש המקובל הזה וכו'".

אם ננסה לתרגם את ספור נפילת האתרוג ליין לתנאים המקובלים בימינו, בשוק ארבעת המינים, הוא נראה תמוה אם כי לא בלתי אפשרי. מאידך גיסא פשוט יותר לדמיין תסריט המתנהל בשוק ובו נמכרים זה לצד זה חביות יין ואתרוגים המיועדים למאכל ולא למצווה ולכן הטיפול בהם פחות זהיר. כאשר אחד מקוני האתרוגים העביר את מקחו אל כליו נשמט אחד מבין הפירות אל תוך חבית יין סמוכה. מוכר האתרוגים או אולי הקונה מיהר להציל את האתרוג וכדברי רש"י: "אידרי עובד כוכבים - קפץ ואחזה בתוך היין שלא תשתקע". גם בימינו ניתן למצוא בשווקים בארצות שונות אתרוגים הנמכרים למאכל. האתרוגים שימשו למטרות שונות על פי זניהם כמו למשל לכבישה והחמצה, למרקחת ואף לאכילה כמות שהם. בניגוד לזנים המוכרים לנו (מלבד הזן התימני) הרי שבתקופת חז"ל האכילה הייתה מיידית ולא היה צורך בתיקון ממושך: "אתרוג דלאכילה קאי אי שרית ליה להריח בשבת אתי למגזייה" (סוכה, לז ע"ב). מפרש רש"י במקום: "אבל אתרוג דלאכילה קאי - כי מורח ליה מינשי ותליש ואכיל ליה, ואף אם אוכלו במחובר אין לך תולש גדול מזה". ובמקום נוסף: "מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן" (שם, מה ע"א). יש בעובדה זו רמז ליתרונו של האתרוג התימני על פני הזנים האחרים בעלי הציפה המרה.

מקור השם אתרוג הוא תרונג' בפרסית והוא מופיע בהטיות שונות בשפות רבות. בדומה לכל שאר פירות ההדר מוצאו של האתרוג בדרום מזרח אסיה. חוקרים סבורים שבניגוד לשאר ההדרים מוצא האתרוג הוא בחלק המערבי ביותר של תחום התפוצה כנראה למרגלות החלק המרכזי של ההימאליה שם הוא בוית לראשונה. מאפיין נוסף של האתרוג בהשוואה לשאר ההדרים הוא הקליפה העבה (albedo). מאפיין זה גורם לכך שלאתרוג אורך חיי מדף ארוך במיוחד. מסיבה זו האתרוג משמש כבר מהעת העתיקה כמוצר מועדף במסחר לטווחים ארוכים. מוצאו בחלק המערבי של אסיה ואפשרות השיווק ארוכות הטווח מהווים חלק ממהסבר מדוע האתרוג היה הראשון מבני הסוג הדר שנדד מערבה לכיוון המזרח הקרוב ואירופה. הממצא הקדום ביותר לנוכחות אתרוג מחוץ לאזור המוצא היה במזרח הקרוב. נמצאו עדויות לנוכחות אתרוגים במצרים כבר לפני כ – 3500 שנה כלומר בתקופה המקבילה לצאת בני ישראל ממצרים. גם בקפריסין נמצאו זרעי אתרוג משנת 1200 לפנה"ס. קיים ויכוח עז בין החוקרים לגבי מועד הגעתו של האתרוג לארץ ישראל. רוב החוקרים סוברים שהוא הגיע לאזור רק במאה הרביעית לפני הספירה בעקבות כיבושיו של אלכסנדר מוקדון. יש המאחרים את הגעתו עד לראשית המאה העשירית ואף יותר. ג. ביגר ונ. ליפשיץ(1) מאחרים את הגעת האתרוג מעבר לימי הביניים המאוחרות בעיקר בגלל היעדר ממצא ארכיאולוגי. על גישת המאחרים את הגעת האתרוג, והשימוש בו למצוות ד' מינים, ניתן לומר שעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה שהרי אין סוף לעדויות בספרות חז"ל ולממצאים הארכיאולוגיים, כמטבעות ופסיפסים, מתקופה זו המוכיחים שאין אלו פני הדברים.

גידול האתרוג היה נפוץ מאד בתקופת המשנה והגמרא. עדות לשימוש באתרוג למצוה בתקופת בית שני אנו מוצאים בספור המעשה בצדוקי שניסך מים במקדש שלא כהלכה: "... ולמנסך אומרים לו הגבה ידך, שפעם אחת ניסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן" (סוכה, פ"ד מ"ט). בגמרא (סוכה, מח ע"ב) המאורע מסופר על צדוקי ובתוספתא (סוכה, פ"ג הלכה ט"ז) על בייתוסי. כנראה שמדובר באלכסנדר ינאי שעליו מספר יוספוס (קדמוניות, יג: יג, 5) שכתגובה לסקילתו באתרוגים הרג כששת אלפים איש. סיפור הרגימה בעת ניסוך המים מאפשר לנו לקבוע את מועד דרשתו של רבי זירא במחוזא (קידושין, עג ע"א): "דרש רבי זירא במחוזא: גר מותר בממזרת, רגמוהו כולי עלמא באתרוגייהו". ייתכן אם כן שהדרשה התקיימה בחג הסוכות כאשר היו בידי המשתתפים אתרוגיהם.

מטבעות מתקופת החשמונאים מעידים על השימוש באתרוג למצות ארבעת המינים כבר בתקופה זו. אתרוגים "קשורי מותן" (גרטל) הנוצרים כתוצאה מהדבקה על ידי וירוס מופיעים על מטבעות מתקופת בר כוכבא (תמונה 1) ובפסיפס בן כ – 1500 שנה שהתגלה בבית הכנסת במעון – נירים (2). ממצא ארכיאולוגי משמעותי ביותר שיש בכוחו לסיים את הפולמוס לגבי מועד הגעת האתרוג לאזורנו התגלה בחפירות שנערכו לאחרונה ב"גן המלכותי" בקיבוץ רמת רחל. בחפירות אלו נחשפו מבנים המתוארכים לתקופת המלך חזקיהו (שנת 700 לפנה"ס). בסדרה אחת של טיח, כנראה מהתקופה הפרסית (586 לפנה"ס - 332 לפנה"ס), זוהו גרגרי אבקה (pollen) של צמחי נוי ועצי פרי שהגיעו לאזור מרחוק וביניהם גם גרגירי אבקה של אתרוג. ממצא זה אושש את טענתו של י. פליקס כנגד נימוקם של ג. ביגר ונ. ליפשיץ ש"לא ראיתי אינה ראיה"(2).

תמונה 1. אתרוג ולולב מצד ימין במטבע מתקופת מרד בר כוכבא – המאה השניה לספירה. צילם: CNG


תמונה 2. פסיפס בית הכנסת במעון נירים המאה 5-6 לספירה		תמונה 3. פסיפס בית הכנסת בחמת טבריה המאה 3-4.

הרחבה

כיום מטעי הדרים מהווים מרכיב עיקרי של הנוף הים-תיכוני ואחד מגידולי הפירות החשובים ביותר של האזור. וזאת למרות שמוצא ההדרים איננו באגן הים התיכון אלא בדרום מזרח אסיה. מסלול ההתפשטות של ההדרים והתמיינות הסוג נחקרו בעזרת מידע היסטורי שנשאב מטקסטים עתיקים, יצירות אומנות תיאורים גרפיים כציורי קיר, פסיפסים ומטבעות, שרידים ארכיאולוגיים דוגמת גרגירי אבקת פרחים מאובנת, זרעים וחרצנים מפוחמים ושרידי פירות נוספים. לשרידים בוטניים אלו ערך רב בגלל אמינותם (במובנים של זיהוי, הקשר ארכיאולוגי ותיארוך) ופרשנותם האפשרית.

האתרוג היה פרי ההדר הראשון בהתפשטות מערבה, כנראה דרך פרס ודרום הלבנט (נמצאו שרידים בגן המלכותי הפרסי ברמת רחל שתוארך למאה החמישית והרביעית לפנה"ס). לאחר מכן, בתקופה הרומית המוקדמת (במאה השלישית והשניה לפנה"ס) הגיע האתרוג למערב הים התיכון. באזור זה נמצאו גרעינים ואבקה בבוסתנים בבעלות אמידי סביבות הר הווזוב ורומא.

השרידים הבוטניים הראשונים של הלימון נמצאו בפורום רומאנום ברומא והם מתוארכים לסוף המאה הראשונה לפנה"ס ותחילת המאה הראשונה לאחר הספירה. נראה אם כן שהלימון היה פרי ההדר השני שהוכנס לאגן הים התיכון. ההקשרים של השרידים הבוטניים לגינות של האליטה החברתית מעידים על כך שבעת העתיקה האתרוג והלימון ייצגו מעמד חברתי גבוה.

החושחש (C. aurantium), ליים (C. aurantifolia) ופומלו (C. maxima) לא הגיעו לאזור הים התיכון עד המאה ה – 10 לספירה לאחר הכיבוש המוסלמי. התפוז (C. sinesis) הגיע במהלך המחצית השניה של המאה ה – 15 לספירה כנראה דרך מסלולי סוחרי גנואה ומאוחר יותר במאה ה – 16 על ידי הפורטוגלים. המנדרינה (C. reticulata) הגיעה רק בתחילת המאה ה – 19. בניגוד לאתרוג והלימון שזוהו עם האצולה כל שאר ההדרים התפשטו מסיבות כלכליות.

(1) האתרוג – האם הוא "פרי עץ הדר"?, בית מקרא שנה 42, תשנ"ז, עמ' 28-33.
(2) י. פליקס, פרי עץ הדר – האתרוג, בית מקרא, שנה 42, תשנ"ז עמ' 288-292.

מקורות עיקריים:

ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים, נוה צוף תש"ע, עמ' 247-251.
י. פליקס, עצי פרי למיניהם: צמחי התנ"ך וחז"ל, ירושלים תשנ"ד, עמ' 150-160.

Langgut, D., 2017. 'The Citrus Route Revealed: From Southeast Asiainto the Mediterranean'. HortScience 52(6):814–822

לעיון נוסף:

הלכות ערלה כפי שנלמדו מעץ האתרוג בחצירו של חנוך פלסר בשדה אליהו. לצפייה במצגת הקש/י כאן.

"בגן המלכותי הקדום ברמת רחל גדל אתרוג הודי".

Dafna Langgut, 'The history of Citrus medica (citron) in the Near East: Botanical remains and ancient art and texts'.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים