סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 


פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"המטהר יינו של עובד כוכבים"
יקב העומד בבעלות מחלל שבת בפרהסיא


אל פוסקי הלכה הגיעה השאלה הבאה, במדינה אחת קיים יקב המנוהל על ידי שומרי תורה ומצוות ואף העובדים כולם שומרי תורה ומצוות. וכמובן שביקב זה מייצרים יין כשר בתכלית ההידור. ברם דא עקא – בעליו של היקב הוא יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, ולא די בכך אלא אף מחלל שבת בפרהסיא. אלא שאותו בעלים מתגורר במדינה אחרת ומרוחקת, ועם הכל אליה וקוץ בה כיון שבמקום מתגורר שומר גוי והוא שומר היקב מטעמו של הבעלים. עתה נדרשו הפוסקים להכריע בדינו של יין זה.

השאלה נשטחה לפני הגאון רבי לוי יצחק הלפרין שליט"א ראש המכון ההלכתי-טכנולוגי והוא דן בה מכל צד (שו"ת "מעשה חושב" חלק ז, ז). מחד – מבואר במשנתנו שהמטהר יינו של עובד כוכבים והיינו יהודי העושה יין בטהרה ברשותו של עובד כוכבים והיין נשאר ברשות הגוי, הרי היין אסור עד שיהא הישראל יושב ומשמר על יין זה. רש"י מבאר שכיון שהיין נותר ברשותו של הגוי, וכיון שהישראל עוד לא שילם עליו ולפיכך אינו יכול לבוא ולדרוש לקחתו בכל שעה, הרי הגוי אינו חושש כל כך מהישראל ולפיכך עלול לנסך.

והנה – כותב ב"מעשה חושב", כיון שבנידון לפנינו הלא הבעלים הוא מחלל שבת בפרהסיא והוא עצמו הופך את היין ליין נסך במגעו – ואף שעובדי היקב נחשבים כמטהרי היין, אבל כיון שהשומר הוא נכרי – והוא כפוף ישירות לבעלי היקב, הרי יש כאן חשש איסור.

הלכה ולמעשה מביא במעשה חושב סניפים רבים להיתר שאחד מהם הוא פסק הלכה של ה"נודע ביהודה" (יורה דעה מהדורה תנינא, עא) הכותב שכל חששות האיסור במטהר יינו הם רק באופן שהגוי לא השקיע והוציא הוצאות משלו בטיהור היין על ידי ישראל, אלא שהישראל עשה זאת להנאתו – כדי שיוכל בעתיד לקחת יין זה מהנכרי. אבל במקרה שהנכרי עצמו שותף בהשקעה, הרי שם אנו אומרים שהנכרי מתיירא לנסך ולהוריד לטמיון את השקעתו העצומה.

ולפי סניף זה ועוד אחרים, הציע במעשה חושב לנסח חוזה המקנה למנהלי היקב זכויות מיוחדות בחביות היין, באופן שהיין יהא כשר למהדרין ומעל כל סרך ופקפוק.
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר