טבעה של ירושלים
עבודה זרה נב ע"ב
"בקשו לגנוז דינרא הדרייאנא טוריינא שיפא, מפני טבעה של ירושלים".
פירש רש"י:
"טריינא הדריינא שיפא - מטבעות של ירושלים".
כלומר שהרומאים יצקו את מטבעות הקודש של ירושלים, וטבעו באותו כסף וזהב מטבעות חדשים עם דמויות קיסריהם, כדברי רש"י במסכת בכורות דף נ ע"א: "דינרא הדריינא - דינר זהב שטבוע במטבע אדריינוס קיסר וטוריינוס קיסר".
משמעות דברי רש"י היא שפירוש "טבעה של ירושלים" - מטבעות של ירושלים.
וזה שלא כדברי רש"י שעל מסכת עבודה זרה דף ב ע"ב: "זו רומי חייבת, שטבעה יצא בכל העולם", פירש: "טִבְעָהּ - שִׁמְעָהּ".
וכן משמעות רש"י במסכת ביצה דף כט ע"א:
"לא קא עביד כעובדין דחול - דעדיין לא יצא טבעו של כלי זה למדה".
וכן משמעות המאירי בבית הבחירה למסכת אבות בפתיחה:
"ואחריהם הרב רבי יצחק בר יעקב אלפסי בעל ההלכות והוא מתלמידי ר' נסים ור' חננאל ויצא טבעו הרבה בעולם ונתפרסמה חכמתו הרחבה".
אבל המהרש"א בחידושי אגדות פירש גם בדף ב ע"ב כמו כאן:
"שטבעה יצאה בכל העולם. יש לפרש כמשמעה שמטבע שלה יוצאה בכל העולם שכן דרך המלכים שמטבע שלהם יוצאת עד מקום ממשלתם ופוסל הישנות".
גם נפסק בשו"ע חו"מ שסט, ב:
"שדין המלך דין; והוא שיהא מטבעו יוצא באותם הארצות".
מקורו ברמב"ם הלכות גזלה ואבדה ה, יח:
"אבל אם אין מטבעו יוצא הרי הוא כגזלן".
ופירש בביאור הגר"א ס"ק ט:
"והוא כו'. כמ"ש בפ"ק דמגילה עדיין לא יצא כו'".
לשון הגמרא במסכת מגילה דף יד ע"ב:
"עדיין שאול קיים, ולא יצא טבעך בעולם".
כלומר, שעדיין לא השתמשו בשוק במטבעות שהטביע דוד המלך.
הרי שגם לרמב"ם והשו"ע הביטוי 'טבע יוצא' עוסק במטבעות.
