מה הקשר בין הבדלה לבנים?
הרב דב קדרון
שבועות יח ע"ב
בגמרא אמרו: "כל המבדיל על היין במוצאי שבתות הויין לו בנים זכרים וכו' בנים ראויין להוראה דכתיב (ויקרא י', י') להבדיל ולהורות".
ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק פרשת ויחי) שאל: מהו החיוב להבדיל על היין? מובן שבקידוש שהוא בשמחת כניסת שבת יש חיוב ביין, כמו שנאמר (תהלים קד,טו): "ויין ישמח", אבל בהבדלת מוצאי שבת קודש לשמחה מה זו עושה. וגם למה בשכר זה יזכה לבנים בעלי הוראה.
וביאר שהנושא הוא: הבחנה בעיון השכל להבדיל בין דברים, כמו שאמרו (ירושלמי ברכות ה,ב): "אם אין דיעה הבדלה מנין". כי היכולת להבחין בקדושת הזמן ולהרגיש את החילוק בין קדושת שבת לששת ימי המעשה קיימת רק אצל מי שחלק לו ה' יתברך בינה, כמו שנאמר (דברי הימים - א יב,לג): "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו'". ומי שזוכה בהבדלת מוצאי שבת קודש להרגיש בנפשו בהבחנה דקה בהבנת הלב שנתחלף הזמן מקודש לחול ויש ירידה כמו מאיגרא רמא וכו', אז יש לו הרגשה וגעגועים מהקדושה של שבת. וזוהי כוונת חז"ל: "כל המבדיל על היין במוצאי שבת", היינו שיש לו שמחה מהרגשת קדושת שבת בעת היפרדו על ידי הבחנת הדעת שלו, זוכה לבנים ראויים להוראה, והוא מדה במדה, כי עניין הוראה הוא גם כן הבחנה דקה בדעת להבדיל בין הטמא ובין הטהור.
הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (שמעה תפילתי) כתב שראינו הרבה בני אדם שלא חיסרו שום הבדלה ואין להם בנים זכרים, או שאין להם בנים כלל. כיוצא בזה יש גם עוד ענייני שכר ועונש המובאים בגמרא, ואנו רואים כמה פעמים שאינו כן. והתשובה לזה היא שיש עוד גורמים שמשפיעים על התוצאה הסופית, וכאן הזכירו רק גורם אחד, שכשאין סיבה אחרת שמתנגדת אז התוצאה היא שיהיו לו בנים.
