סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


ירושת משה רבנו

עבודה זרה מד ע"א

 
"אמר להן רבי יוסי, והלא כבר נאמר: (מלכים ב' יח) וכתת נחש נחשת אשר עשה משה!
אמרו לו: משם ראיה? הרי הוא אומר: (במדבר כא) ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף, לך - משלך, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו,
והתם בדין הוא דכתותי לא הוה צריך אלא כיון דחזא דקא טעו ישראל בתריה, עמד וכיתתו
".

פירש רש"י:
"ואין אדם אוסר - אותן שהקטירו לו לא היו יכולין לאסרו שאין בהן כח להקצותו לעבודת כוכבים".

קשה,
מנין שאותן שהקטירו לו לא היו יכולין לאסרו, אולי ביניהם היו גם יורשיו של משה?
והרי אמנם היו בהם עובדי עבודה זרה, כמו שאמרו במסכת בבא בתרא דף קט ע"ב:
"(שופטים יח, ל) {וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל} וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי... וכי בן מנשה הוא? והלא בן משה הוא, דכתיב: (דברי הימים א' כג, טו) בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר! אלא, מתוך שעשה מעשה מנשה - תלאו הכתוב במנשה".

ושמא י"ל דקים להו לחכמים שאין בזרעו של משה עובדי עבודה זרה, וגם בני לוי כולם אינם נמשכים אחר העגל.
שכן גם אותו יהונתן היה מזרע קודש, הוא לא עבד עבודה זרה מתוך אמונתה אלא משום שטעה בדין, והוא גם על כך שב בכל לבו.
כמו שאמרו שם בהמשך הסוגיה במסכת בבא בתרא דף קי ע"א:
"(שופטים יח, ג) וַיָּסוּרוּ שָׁם וַיֹּאמְרוּ לוֹ מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם וּמָה אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה וּמַה לְּךָ פֹה.
- אמרו לו: לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה: (שמות ג, ה) אַל תִּקְרַב הֲלֹם?
לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה: (שמות ד, ב) מַה זֶּה בְיָדֶךָ?
לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה: (דברים ה, כז) וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי?
תֵּעָשֶׂה כהן לע"ז?!
אמר להן, כך מקובלני מבית אבי אבא: לעולם ישכיר אדם עצמו לע"ז ואל יצטרך לבריות.
והוא סבר: לע"ז ממש; ולא היא, אלא ע"ז - עבודה שזרה לו, כדאמר ליה רב לרב כהנא: נטוש נבילתא בשוקא ושקול אגרא, ולא תימא גברא רבא אנא וזילא בי מילתא.
כיון שראה דוד שממון חביב עליו ביותר, מינהו על האוצרות, שנאמר: (דברי הימים א' כו, כד) וּשְׁבֻאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם בֶּן מֹשֶׁה נָגִיד עַל הָאֹצָרוֹת.
וכי שבואל שמו? והלא יהונתן שמו!
א"ר יוחנן: ששב לאל בכל לבו".

ומדוע אירע לו כך?
אמרו במכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דעמלק:
"אמר לו יתרו, קבל עליך דבר זה שאומר לך ואני נותנה לך לאשה, אמר לו מהו, אמר לו בן שיהיה לך תחלה יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים, וקבל עליו. אמר לו השבע לי, וישבע לו, שנאמר: ויואל משה".
כלומר שדרשו גזירה שוה: (שמות ב, כא) וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ - וַיּוֹאֶל הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ (שופטים יז, יא), שכל זה קרה לו משום שבועתו של משה.

והדבר תמוה, כי יעלה על דעתך שמשה רבנו ישבע כן?
פירש הרב דסלר בספר מכתב מאליהו, ששבועה זו משמעותה שכיון שבא לדור במחיצתו של כהן לעבודה זרה, לא קיימת אפשרות שלא תהיה עליו השפעה רעה כלשהי. ולכל הפחות תוכר השפעה זו ביוצא חלציו, שעלול לטעות כך, כיון שכבר קלה עבודה זרה בעיניו.
לכן עצם קביעת השכנות נחשבה לשבועה.
ולכן ציוו (מסכת אבות א משנה ז) "הרחק משכן רע".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר