ההבדל בין 'על מנת' לבין 'אם'
עבודה זרה לז ע"א
"אמר אביי:
הכל מודים, לכשתצא חמה מנרתיקה - לכי נפקא קאמר לה, וכי מיית בליליא - גט לאחר מיתה הוא,
על מנת שתצא חמה מנרתיקה - מעכשיו קאמר לה, וכי מיית בליליא - הא ודאי תנאה הוי וגט מחיים הוא, כדרב הונא, דאמר רב הונא: כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי;
לא נחלקו אלא באם תצא, ר' יהודה הנשיא סבר לה כר' יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו, והוה ליה כמהיום אם מתי, כמעכשיו אם מתי, ורבנן לית להו דר' יוסי, והוה ליה כזה גיטך אם מתי גרידא".
צריך להבין,
הדין הראשון ברור, "לכשתצא חמה מנרתיקה - לכי נפקא קאמר לה", נאמר בפירוש שהגירושין יחולו רק בזמן קיום התנאי.
אבל מה ההבדל בין לשון 'על מנת' לבין לשון 'אם', הרי שניהם לשון תנאי, ולא צויין מתי יחולו הגירושין. למה מוסיפים לביטוי 'על מנת' את המילה 'מעכשיו', ולמילה 'אם' את הביטוי 'לכשיתקיים התנאי' (לדעת רבי יוסי, רק אם אין בגט זמן)?
עוד צריך ביאור,
לדעת רבי מאיר חובה לומר קודם את התנאי - אם יקרה כך וכך, ורק אחר כך לומר מה יקרה ויחול אז. וגם חובה לכפול ולומר, גם מה יקרה אם יתקיים התנאי, וגם מה מה יקרה אם לא יתקיים התנאי.
וכתב הרמב"ם שבלשון על מנת אין הקפדה מה יבא קודם. וגם אין צורך לכפול.
ושוב, מה הטעם לחלק בין לשונות אלו.
אלא, שמשמעות 'הרי זה גיטך' שיחול עכשיו. וגם כאשר נוסף הביטוי 'על מנת' אין שינוי בתאור זמן הגירושין.
מנה היא חלק. וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה (שמואל א' א, ה) חלק מהתבשיל. בשבר קיימים מונה ומכנה, המונה הוא מספר החלקים מתוך המכנה, כאשר השלם נתחלק במספר המצוין במכנה.
לכן על מנת פירושו שהגט יתקיים על הצד שהתנאי יתקיים, ובתוך הדברים כבר נרמז שקיימת גם מנה נוספת, אפשרות נוספת, שאם לא יתקיים התנאי הגט לא יהיה גט.
אולם לשון 'אם' מוליכה אותנו אל קיום המעשה, אם יקרה כך וכך, וכהמשך הביטוי מתבקש מיד הביטוי 'אז' - יהיה גט. כלומר שהגט יחול 'אז' - לכשיתקיים ה'אם'. וכלשון הכתוב בבמדבר לב, כט:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם: אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן...
{אז} וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה.
ולהשלמת התמונה באופן שלא יהיה בו ספק, חובה גם לפרש גם מה יקרה אם לא יתקיים אז תנאי זה.
