מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
ביטול לולב של עבודה זרה
ניתן לבטל עבודה זרה ע"י פגיעה בו: "קטע ראש אזנה ראש חוטמה, ראש אצבעה, פחסה בפניה אע"פ שלא חסרה, או שמכרה לצורף ישראל" (רמב"ם הל' עבודה זרה ח, ט). אך כל עבודה זרה שבידי ישראל איננה בטלה עולמית. לדברי רבא הטעם הוא בשל גזרת חכמים שמא היהודי יגביה אותה מחדש ויזכה בה "דכל דבר הפקר כגון מציאה נקנית בהגבהה" (רש"י).
בהלכות לולב נאמר שלולב של אשרה פסול, ובגמרא (סוכה לא ע"ב) מוסבר שמדובר באותם עצי אשרה שהיו בעת כיבוש הארץ עליהם נאמר בתורה שיש לשורפם. אך לולב של עבודה זרה סתם לא יטול אך אם נטל יצא. רש"י מסביר שלכתחילה לולב של עבודה זרה מאוס לפני ה', אך בדיעבד אם נטל כשר. הטעם הוא כי האיסור ליטול לולב של עבודה זרה הוא איסור הנאה, ומאחר ומצוות לאו להנות ניתנו, ואין לנוטל הנאת הגוף בעת ביצוע המצווה, אזי כשר. תוס' (שם ד"ה באשרה) מסביר אחרת. לולב של עבודה זרה לא יטול- מדובר בלולב של ישראל שאינה בטילה עולמית, ומה שנאמר אם נטל יצא מדובר בלולב של עבודה זרה של גוי. על כך שואל התוס' מסוגייתנו: הרי גם לולב עבודה זרה של נכרי, בעת שהיהודי מגביה אותו על מנת לנוטלו הוא קונה אותו ונעשה של היהודי, וזה היה החשש של חכמים שמא היהודי יגביה ויבטל את העבודה זרה, ולכן הם גזרו שלא ניתן לבטל עבודה זרה שבידי היהודי? לכן מסביר רבנו תם אחרת את האמור ביחס ללולב. מדובר בכל מקרה בלולב עבודה זרה של גוי. אך אם הגוי לא ביטל את העבודה זרה, אזי אסור ליטול לולב זה, ואם הגוי ביטל אזי לכתחילה לא יטול "דמאיס לענין מצוה לפי שהיה עליו שם עבודה זרה".
הראי"ה קוק שלל נטילת אתרוג מורכב לברכה בנימוקים רבים, ואחד מהם הוא שלא יתכן להלל לה' בפרי שנעשתה בו עבירה. גם הוא מאוס בפני ה' (עץ הדר השלם, אותיות כט-לד).
