הניצוץ היהודי
עבודה זרה לד ע"א
"אמר רב זביד: האי דורדיא דחמרא דארמאי, בתר תריסר ירחי שתא שרי".
ולעיל בסוף דף לא ע"ב אמרו:
"אמר רב יוסף: האי חלא דשיכרא דארמאה - אסור, דמערבי ביה דורדיא דיין נסך".
דורדיא הם שמרים.
לכאורה נקרא שמם שמרים מפני ששומרים הם על היין, כי 'יין הנח על שמריו שאינו מפיג טעמו' (מצודת דוד ירמיהו מח, יא).
אולם מתוך גמרות אלו ניתן לדרוש טעם נוסף לשמם - ששומרים הם עדיין את טעם לחלוחית היין הצפון בתוכם.
על פי זה יש לדרוש את שמו של אלעזר בן דורדיא שהוזכר לעיל, מסכת עבודה זרה דף יז ע"א :
"תניא: אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא...
...כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה.
הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים...
אמר: אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא".
לכך נקרא שמו בן דורדיא,
כי כשמרים האלו שלמרות היותם פסולת, טעם וניחוח היין הטוב ספון בקרבם,
כך בן דורדיא, ככל יהודי, לא פסקה ממנו לחלוחית הקודש.
ודי היה בשעה קלה לשלהב את הניצוץ הפנימי שבו למעלתו העליונה.
