אין מוסיפין על המדות יותר משתות
בבא בתרא צ ע"א
"אמר שמואל: אין מוסיפין על המדות יותר משתות...
אמר רב חסדא, שמואל קרא אשכח ודרש".
פירש רשב"ם:
"קרא אשכח - דאמר מוסיפין שתות והלכך מותר להוסיף שתות דלא חייש קרא אתגר אם יטעה בתוספת ולא ירויח, ומיהו יותר משתות אין מוסיפין משום פסידא דתגרא שהרי לא התיר הכתוב [כן נראה הטעם בעיני]".
לפירוש רשב"ם אין מוסיפין שתות כדי לא לגרום הפסד לסוחרים.
עוד יש לומר שטעם הכתוב "מפני שמכניס מארה בשערים" (ב"ב דף צ ע"ב), כלומר שהדבר גורם לזעזועים מזיקים בשוק. ולצורך כך חידשו בימינו את הפיחות הזוחל ואת רצועת האלכסון.
וכן משמע לקמן בדף צא ע"א:
"ת"ר: מתריעין על פרקמטיא ואפילו בשבת. א"ר יוחנן: כגון כלי פשתן בבבל, ויין ושמן בארץ ישראל. אמר רב יוסף: והוא, דזל וקם עשרה בשיתא".
הרי ששינוי חמור בשערים של שני חומשים לפחות נחשב לצרה חמורה שמתפללים עליה אף בשבת.
ואפשר שגם רשב"ם נתכוין לטעם זה, שהפסד התגרים יגרום הפסד לאנשים רבים נוספים.
