השמטות / הרב יעקב לויפר
פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה
הגמרא במסכת עבודה זרה מספרת על בן דמא, אחיינו של רבי ישמעאל שהכישו נחש, ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו, ולא הניחו רבי ישמעאל.
מי היה זה יעקב איש כפר סכניא שלא הסכים רבי ישמעאל שיתרפאו ממנו? רש"י אומר על כך "יעקב איש כפר סכניא - כדאמרן בפרק קמא", מילים סתומות למדי.
עיון בדפוס ונציה מגלה כי הושמטו כאן מילים, ובמקור היה כתוב "יעקב איש כפר סכניא – מתלמידי יש"ו כדאמרן בפרק קמא" וכך גם מצטט הריטב"א בחידושיו שם: "וגם רש"י ז"ל כתב דיעקב זה מתלמידי יש"ו הוה".
היכן דובר עליו בפרק קמא? בדף י"ז. שם מספר רבי אליעזר "פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי, ומצאתי אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו, אמר לי, כתוב בתורתכם: 'לא תביא אתנן זונה', מהו לעשות הימנו בית הכיסא לכהן גדול? ולא אמרתי לו כלום; אמר לי, כך לימדני: 'מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו' - ממקום הטנופת באו, למקום הטנופת ילכו, והנאני הדבר, על ידי זה נתפסתי למינות".
מהיכן שאב רש"י את מקורו שיעקב זה היה מתלמידי יש"ו? הגמרא אמנם מציינת אותו בתור מין, אבל לא כתוב שהיה מתלמידי יש"ו?
גם כאן יש השמטה. הנוסח בדפוס ונציה הוא 'וּמָצָתִי אחד מתלמידי ישו הנוצרי ויעקב איש כפר סכניא שמו. ובהמשך: "אמר לי כך לימדני ישו הנוצרי" [אכן, הנוסח 'כך לימדני' שבדפוסים שלנו מעיד על כך שיש כאן השמטה].
לא קשה לזהות את סיבת ההשמטה, מדובר כמובן בצנזורה. אך מה שמעניין פה הוא שהצנזורה כנראה עצמית. שכן מסכת עבודה זרה לא עברה צנזורה רשמית – כי היא בכלל לא הודפסה בדפוס באזל שהוא אבי אבותיהם של כל הדפוסים המצונזרים.
דפוס באזל היה אב טיפוס לדפוסים שבאו אחריו במשך שנים רבות ביותר, ואם כי במשך השנים השתדלו המדפיסים לתקן את השיבושים הגסים, הרבה משיבושיו עדיין נשארו עד ימינו. כל זה נכון באשר לשאר מסכתות הש"ס, אבל מסכת עבודה זרה נמחקה כולה על ידי הצנזור בדפוס באזל, ובכך – באופן אירוני – היא דווקא ניצלה.
אלא שהיתה כאן צנזורה עצמית. הביטויים שנמחקו כאן מחוקים כבר בדפוס שונצינו, הדפוס הראשון של התלמוד. למרות שבדפוס ונציה שהודפס לאחריו הם נמצאים [דפוס ונציה היא הדפוס היחיד שנדפס באותם ימים בלי שום פחד ומורא, כי המדפיס שלו היה נוצרי בעל השפעה. היה זה תור זהב קצר של דפוסי התלמוד].
מדוע חזרו ונשמטו הביטויים האלו מדפוסינו לאחר שהמקור הוא דפוס ונציה? התשובה היא דפוס פרנקפורט דאודר, שם שוב היתה צנזורה חזקה. עצם הרשיון להדפסת המהדורה הזאת הושג בשתדלנות רבה אצל ליאופולד קיסר גרמניה (מאמר על הדפסת התלמוד, עמ' צו), מסכת עבודה זרה הודפסה בלי עמוד שער, והם נאלצו להדפיס את המסכתות בדיוק לפי 'הנוסח המזוקק' של מהדורת באזל [בפועל הם השחילו פנימה בגניבה חלק מן ההשמטות]. ואז שוב עלה הכורת על הביטויים 'ישו הנוצרי' שבדף י"ז. וכן בדברי רש"י שבדף כ"ז:
הנה כי כן, ציפורניה הגסות של הצנזורה נעוצות בדברי ימי הדפסת התלמוד.
