שירת הפרות
עבודה זרה כד ע"ב
"(שמואל א' ו, יב) וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ {בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול}
- מאי וַיִּשַּׁרְנָה?
אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: שאמרו שירה.
ורב זוטרא בר טוביה אמר רב: שֶׁיִּשְּׁרוּ פניהם כנגד ארון ואמרו שירה".
צריך ביאור מה פשר השאלה מאי וַיִּשַּׁרְנָה? למה לא ביארו בפשטות שהפרות הלכו ישר - כמשמעות המשך הפסוק - וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול?
אלא שהדגש החזק של בנין פיעל המכפיל את האות ש' מורה על משמעות נוספת, שנוסף על כך שהלכו ישר הן גם שרו, או שהן יִשְּׁרוּ את פניהן.
נותר לבאר את פשר הפסוקים שהן שרו.
"ומאי שירה אמרו?
אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: (שמות טו, א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל".
המילים אָז יָשִׁיר שבתחילת הפסוק עולות גם על המילים סוּס וְרֹכְבוֹ שבהמשכו - זו שירה גם עבור הבהמות הנושאות משא.
"ורבי יוחנן דידיה אמר: (ישעיהו יב, ד) וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ {הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ}".
הרישא 'וַאֲמַרְתֶּם' עוסקת ביכולים לומר. והסיפא 'הַזְכִּירוּ' עוסקת באלו שאין להם פה להשיב, והן מזכירות 'כי נשגב שמו' רק בקול שירת געייתן.
"ורבי שמעון בן לקיש אמר: מזמורא יתמא, (תהלים צח, א) מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ".
מזמור יתום, שכן זהו המזמור - שירה, היחיד שלא נאמר בו מי אמרו ובאלו נסיבות (תוספות, ר"ח). אם כן הוא המזמור הנותר עבור פרות אלו.
"רבי אלעזר אמר: (תהלים צט, א) ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים {יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ}".
יושב כרובים מורה על הארון שתחת הכפורת עם הכרובים, שנשאו הפרות.
ובהמשך המזמור נאמר: (פסוק ד) אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים. לאמור - כיוונת אתנו בישרוּת - לבל נסור ימין ושמאל.
רבי שמואל בר נחמני אמר: (תהלים צג, א) ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ {ה' עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן}.
תִּכּוֹן הוא תְּכַוֵּן - שתלכנה ישר.
ובהמשך המזמור נאמר: (פסוק ג) נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, מלשון נעירוֹת הבהמה - הָלֹךְ וְגָעוֹ. ומלשון מסכת חולין דפים יח ע"ב, נז ע"א: "נהרא נהרא ופשטיה" - שירת הדרך.
רבי יצחק נפחא אמר: רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך, המחושקת בריקמי זהב, המהוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים".
כדברי רש"י:
"השיטה - ארון עצי שטים.
בריקמי זהב - מצופה זהב טהור מבית ומחוץ.
המהוללה בדביר ארמון - שספר תורה של משה בתוכו וארון מהולל ומפואר במה שבתוכו".
