הלכות הריגת כנעני / יעקב מאיר

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן, העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין, אבל המינין והמסורות והמומרים מורידין ולא מעלין.

ר' אבהו שונה לפני ר' יוחנן קטע תוספתא ממסכת בבא מציעא (פ"ב 33) הדן בדיני נפשות, אך כאלו שאינם עוברים דרך בית דין מסודר ונעשים בצורה סמויה מעין. את הגוי שאיננו מאיים 'לא מעלין ולא מורידין', כלומר אין מצילין אותו מן הבור אך גם אין מורידים אותו אליו בכוונה (ע' וצ' מתחלפות פעמים רבות בין ארמית ועברית, כך שהשורש ע.ל.ה. והשורש .ה.צ.ל. משמשים בהוראה דומה ובפרט כשמדובר בעליה מתוך בור. כך מתברר גם מקורה של המילה הארמית ל'תפילה' – צלותא – זו שעולה למעלה). ובאשר למינים, למוסרים ולמומרים יש להורידם אל הבור באופן אקטיבי, כלומר לגרום למותם.

על חלקה הראשון של המימרא מקשה התוספות 'ולא מורידין – וא"ת הא אמרינן בירושלמי קידושין "כשר שבכנענים הרוג"?' ('ירושלמי קידושין' ו'מסכת סופרים' התחלפו בלשון התוספות ויש להחליפם בחזרה כפי שאני מצטט כאן). התוספות נכנס לנושא עדין ביותר עבור יהודים החיים בין גויים, האם יאה המוות לגויים מעצם היותם גויים, כפי שמורה הסוגיה בירושלמי קידושין או שיש להתעלם מקיומם, לא להרגם אך גם לא לסייע להם להינצל?

והתוספות עונה 'וי"ל דבמסכת סופרים (כצ"ל) מפרש דהיינו בשעת מלחמה... ...ואע"פ שסתם כנענים עובדי כוכבים ומזלות הם ועוברים על שבע מצות מכל מקום אין מורידין...'. זהו מהלך תוספות קלאסי – קושיא ממקום אחר ותירוץ המוצא הבדל בין הסוגיות. יש להרגם אך ורק בשעת מלחמה ושלום על ישראל.

אך ישנה בעיה לשונית בתוספות הזה – מה פירוש 'כשר שבכנענים הרוג'? הכנענים חדלו להתקיים מזמן, ממתי הם מעסיקים את הירושלמי או את התוספות? אם נפתח את ירושלמי קידושין (פ"ד הי"א) בכתב יד ליידן, נמצא את המילים 'הכשר שבגויים הרוג' (בצד, בגליון, נוסף גם המקור השני בו משתמש התוספות 'בשעת מלחמה הרוג, הכי איתה במסכת סופרים') ואם נפתח את הדפוס הראשון של מסכת עבודה זרה, דפוס ונציה ר"פ, נמצא בו את הציטוט המקורי 'הכשר שבגויים הרוג', כפי שמצוי בירושלמי. מסתבר שהמדפיסים חששו שהגויים לא יקפידו לקרוא את תירוץ התוספות עד סופו 'מכל מקום אין מורידין' ומפחדם תיקנו 'גויים' ל'כנענים'.

ועדיין נותרה קושיה, הרי התיקון הרגיל מפני הצנזורה הוא מ'גויים' ל'עכו"ם', ומה פתאום נדחפו כאן הכנענים? ונראה שאם היו מחליפים 'גויים' ב'עכו"ם' היה יוצא הנוסח המצחיק 'ואע"פ שסתם עכו"ם עובדי כוכבים ומזלות הם...' וכנראה משום כך החליפו ל'כנענים'.

אם כי יש לציין שהתוצאה המצחיקה לא הפריעה לאותו הצנזור לשנות את 'גויים' ל'עכו"ם' בתוספות ע"ז ב. ד"ה 'אסור', שבדפוס ונציה נוסחו '...לכך נראה טעם ההיתר, משום דגויים שבינינו קים לן בגוייהו דלא פלחו ע"ז' ובגירסה שמולנו הבדיחה כפולה ומכופלת - 'משום דעכו"ם שבינינו קים לן בגוייהו דלא פלחו לעבודת כוכבים...'