יפתח בדורו כשמואל בדורו
וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם (כו,ג). רש"י הוסיף: אין לך אלא כהן שבימיך, כמות שהוא. בגמרא (ר"ה כה,ב) דרשו דבר דומה מפסוק דומה שנאמר על הדיינים (לעיל, פר' שופטים, יז,ט): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם – וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו?! הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו. הגמרא מקדימה לדרשה זו לימוד דומה מהפסוק בשמו"א יב,יא: וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל – יפתח בדורו כשמואל בדורו (ושמואל שקול בתהלים צט,ו כמשה וכאהרן - מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ). ועוד יש בגמרא דרשה דומה מהפסוק בקהלת ז,י: אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה.
כאן העתקנו את כל הפסוק מקוהלת, אבל בגמרא שלפנינו ציטטו מפסוק זה רק עד המילים "טובים מאלה", ותו לא. רק רש"י הוסיף לציטוט את חלקו האחרון של הפסוק. יתכן שבגירסתו אכן היה כל הפסוק, ואין הוא מוסיף משלו, אלא מצטט את כולו בדיבור המתחיל. בכת"י מינכן של התלמוד נוספת המילית "וגו'," ויש כתבי יד שבהם מופיע כל הפסוק (פארמא 3010 וקטעי גניזה). רש"י הבין אפוא שאכן הדורות הקודמים היו טובים מהאחרונים, אבל אם כך, המסקנה היא בדיוק הפוכה ממה שרצתה הגמרא לומר, ואכן עלינו להתגעגע לשופטים הקדמונים. משום כך פירש רש"י שמפסוק זה למדו שטיב השופטים הוא בהתאם לטיב הדור, וכנראה מה שאנחנו מקבלים זה מה שמגיע ומתאים לנו לפי חוכמת הדור שלנו. תוס' מפרשים בהתאם לגירסת הגמרא שלפנינו, שגם אם אבחנתנו נכונה, אל לנו להתגעגע לימים הראשונים.
ומדוע הפסוק שבפרשתנו אינו מובא בסוגיה זו? אפשר שהמשנה והגמרא שם דנים בצורך לפנות אל חכמי הדור שלנו בנושאים המצריכים שיקול דעת (בית דין). ואילו בפרשתנו מדובר על תפקיד ייצוגי שממלא הכהן, וזוהי כבר סוגיה שונה, אם כי גם בה אין לנו להישען אלא על הכהן שבימינו.
