סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
 

רפואה בשבת ופטור מסוכה בסכנת עין


"עין שמרדה - מותר לכוחלה בשבת דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו"- יש קשר בין העין ללב, ולכן מותר לחלל את השבת. רש"י מפרש שמדובר במקרה בו יש חשש לעיוורון, ואף שמדובר רק בסכנת איבר, בכל זאת מותר לחלל שבת אף באיסורי דאורייתא. הרב מנחם המאירי, מציין לדברי מפרשים הסוברים: "שענין זה נאמר דוקא בחולי שהרופא מכיר בו שיש בו סכנת הגוף, וכמו שנאמר הטעם בו שגידי העין בחלל הגוף הם משתרשים כלומר שיש שם סכנת הגוף". להלכה פסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכח סעיף ט): "החושש בעיניו או בעינו ויש בו ציר, או שהיו שותתות ממנו דמעות מחמת הכאב, או שהיה שותת דם, או שהיה בו ריר ותחילת חולי, מחללין עליו את השבת". במשנה ברורה (שם ס"ק כב) מעיר שאע"פ שמשום סכנת אבר אין מחללין באיסור דאורייתא, לכולי עלמא עין שאני" מאחר שפגיעה בה היא כסכנת נפשות. מדובר על חבלות או מחלות חריפות.

מי שחש בעינו פטור מלשבת בסוכה: "חולים ומשמשיהם פטורים מהסוכה. תנו רבנן: חולה שאמרו לא חולה שיש בו סכנה, אלא אפילו חולה שאין בו סכנה, אפילו חש בעיניו, ואפילו חש בראשו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: פעם אחת חשתי בעיני בקיסרי, והתיר רבי יוסי בריבי לישן אני ומשמשי חוץ לסוכה" (סוכה כו ע"א). התוס' (שם ד"ה ואפילו, ע"פ הרש"ש), כותב שטעם הדבר הוא מפני שסכנת עין היא כסכנת נפשות", כפי שמוכח בסוגייתנו.

הטעם שחולה פטור מהסוכה הוא שנאמר: "תשבו" כעין תדורו, "ואין דירה במקום שמצטער" (ריטב"א), "והרי אין מטריחין לאדם בהיותו בחוליו לעמוד במקום שמזיק לו" (מאירי). הרב יחיאל מיכל אפשטיין (ערוך השולחן או"ח סימן תרמ, ד) מסביר שמשמשי החולה פטורים מהסוכה, כי עוסק במצווה פטור מהמצווה. הסבר זה לא יעיל למי שזו עבודתו והוא משתכר מכך. אלא שהפטור הוא מפני שכך הם עושים במשך השנה. אמנם אם סיימו את תפקידם- עבודתם, הרי הם חייבים בסוכה.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר