טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

אין מוכרין להם דובין ואריות – דובין ואריות

"משנה: אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים אין בונין עמהם בסילקי גרדום איצטדייא ובימה אבל בונין עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים אסור לבנות" (עבודה זרה טז ע"א).

פירוש: משנה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם לגוים דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֵזֶק לָרַבִּים. וכן אֵין בּוֹנִין עִמָּהֶם בַּסִילֵקִי (אולם עמודים גדול), או גַּרְדּוֹם (שדנים בו), או אִיצְטַדְיָיא (אצטדיון) וּבִימָּה, אֲבָל בּוֹנִין עִמָּהֶם בִּימּוּסִיאוֹת (במות קטנות) ו כן בֵּית מֶרְחֲצָאוֹת. אם הִגִּיעַ בבית המרחץ לְכִיפָּה שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ הגויים עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר לִבְנוֹת עמהם. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: דוב חום סורי   שם באנגלית: Syrian brown bear   שם מדעי: Ursus arctos syriacus

שם עברי: אריה אסייני   שם באנגלית: Lion   שם מדעי: Panthera leo persica


נושא מרכזי: מדוע נבחרו דובין ואריות לייצג דבר שיש בו נזק לרבים?


הדובים והאריות הם חלק מקבוצת בעלי חיים מסוכנים שנמנתה בכמה מקומות בש"ס: "משנה: חמשה תמין וחמשה מועדין ... ושור המועד ושור המזיק ברשות הניזק, והאדם, הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש, הרי אלו מועדין וכו'" (בבא קמא, טו ע"ב). בהקשרים נוספים אנו מוצאים: "הארי הדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו אונס וכו'" (בבא מציעא, צג ע"ב). "הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה, רבי אליעזר אומר: כל הקודם להורגן זכה וכו'" (סנהדרין ב ע"א).

בסוגייתנו אנו מוצאים שהדובים והאריות הוזכרו כמסוכנים בנפרד משאר המינים: "אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים" (עבודה זרה, טז ע"א). האיסור המיוחד על מכירת האריה והדוב נובע אולי מכך שהם היו בעלי החיים שהירבו לאלפם בהשוואה למינים האחרים ולכן הסכנה שהם ימכרו שכיחה יותר. ייתכן גם שצמד מינים אלו מסוכן לאדם יותר משאר המינים. הנצחון על האריה והדוב, היווה הוכחה לגבורתו של דוד "גם את הארי וגם את הדב הכה עבדך" (שמואל א', יז ל"ז). בהמשך דבריו אומר דוד: "ה' אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה" (שמואל א', יז ל"ז). קיימת הקבלה בין הדוב והאריה ובינם לבין הבהמות הגדולות ביותר שטורפים אלו סכנו עד לאחרית הימים: "ופרה ודב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן" (ישעיהו, יא ז'). על הסכנה המיוחדת באריה והדוב ניתן ללמוד מדבריהם של לולינוס ופפוס אל טוריינוס שרצה להורגם: "... ואנו נתחייבנו כליה למקום, ואם אין אתה הורגנו, הרבה הורגים יש לו למקום, והרבה דובין ואריות יש לו למקום בעולמו, שפוגעין בנו והורגין אותנו. אלא לא מסרנו הקדוש ברוך הוא בידך, אלא שעתיד ליפרע דמינו מידך" (תענית, יח ע"ב). הצעה זאת לאיסור המיוחד על אריות ודובים נראית סבירה לאור כך שרמת הסכנה בזאבים, נמרים וברדלסים נמוכה יחסית.

מקורו הקדום של איזכור צמד בעלי החיים הזה כמסוכנים במיוחד הוא בדברי עמוס: "כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב, ובא הבית וסמך ידו על הקיר, ונשכו הנחש" (עמוס, ה' י"ט). על בסיס פסוק זה נאמרו דברי הגמ' בסנהדרין (צ"ח ע"ב): "כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב ובא הבית וסמך ידו אל הקיר ונשכו נחש. בא ואראך דוגמתו בעולם הזה: בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סנטר, דומה כמי שפגע בו ארי, נכנס לעיר פגע בו גבאי, דומה כמי שפגעו דוב, נכנס לביתו ומצא בניו ובנותיו מוטלין ברעב, דומה כמי שנשכו נחש וכו'". הנחש לא נאסר למכירה יחד עם הארי והדוב משום שהוא לא ניתן לאילוף (אין הוא בן תרבות) ולכן אין מוכרים אותו. "... והאדם הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין, רבי אלעזר אומר: בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין והנחש מועד לעולם" (בבא קמא טו ע"ב). 

דוב סורי        צילם בגן חיות: אלי גרינברג
 

צילם:  yaaaay

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.