מה המשמעות של "המעון"?
הרב דב קדרון
בבא בתרא קסו ע"א
בגמרא מובאת משנה:
מעשה ועמדו קינים בירושלים בדינרי זהב, אמר רבן שמעון בן גמליאל: המעון הזה! אם אלין הלילה עד שיהו בדינרין.
רשב"ם מסביר שהביטוי "המעון הזה" הוא שבועה שנשבע רשב"ג בבית המקדש.
בעל העיטור (ש"ב ברכת חתנים ח"ד) מסביר ש"מעון" הוא מקום השיר, כמו שאמרו לגבי הרקיע הנקרא כך (חגיגה יב,ב): "מעון שבו כתות כתות של מלאכי השרת ואומרים שירה לפני המקום", ומפני כן גם בית המקדש נקרא "מעון", לפי שבו השרה הקב"ה את שכינתו והלוים אומרים שירה לפני המקום בכל יום. לפיכך מברכים בזמן שמחה, כגון חתונה: "שהשמחה במעונו", כי המעון הוא עיקר מקום השירה והשמחה.
הרה"ג ראובן פיינשטיין שליט"א שאל את אביו (מובא בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן כב) מדוע "המעון הזה", כלומר הזכרת בית המקדש, נחשב לשון שבועה, ואילו מי שאומר "ירושלים" – אין זו שבועה (נדרים י,ב, יג,א), ואביו ענה לו שההבדל פשוט, משום ששבועה היא כשמזכירים את ה', ומכיוון ש"המעון" פירושו המעון של הקדוש ברוך הוא, נמצא שהזכיר כאן את ה' ברמז, ובו נשבע. לעומת זאת מי שאומר "ירושלים" אין זה בהכרח מתייחס לקדושה שבעיר, שהרי יש ענייני חול בירושלים כמו בכל העיירות. כמו כן מי שנשבע "בשמים ובארץ" אין זו שבועה (שבועות לה,ב) כי הוא כמו על חפץ שלא הוזכר בהם רמז קדושת ה', לכן אינה שבועה.
