גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תשכ"ח, מדור "עלי הדף"
מסכת עבודה זרה
דף י עמוד ב, יז עמוד א, יח עמוד א

ליקוטי אגדה בביאור "יש קונה עולמו בשעה אחת"

במסכתנו מסופר שלשה פעמים אודות אישים מסויימים שזכו לקנות את עולמם בשעה אחת, ואלו הם: קטיעה בר שלום (י ע"ב), רבי אלעזר בן דורדיא (יז ע"א), והממונה שמיהר את פטירת רבי חנינא בן תרדיון בשעה שנהרג על קידוש ה' שלא יצטער הרבה (יח ע"א), ויצתה בת קול עליהם שהם מזומנים לחיי העולם הבא, ועל כל אחד מהם: "בכה רבי ואמר, יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים". וכבר תמהו המפרשים בפשר בכיה זו. ונביא כאן כמה ביאורים שנאמרו בזה.

המהרש"א כתב בזה, כי כוונת רבינו הקדוש באמרו "יש קונה עולמו" היתה, שקנה "עולמו לפי מדריגתו, כדאמרינן שיש לכל צדיק מחיצה בפני עצמו", ואנשים אלו אכן קנו את עולמם, כפי מדרגתם, אך לא זכו להתעלות למדרגות רמות ונשגבות, ולכן בכה רבי, "דלא קנה עולמו רק בשעה אחת - שנהרג ויצא מן העולם, ולא זכה למדרגה היותר גדולה לקנות עולמו בכמה שנים", ואילו האריכו בעבודתם על פני כמה שנים, בוודאי היתה מדרגתם ועולמם ביתרון מעלה ומדרגה.

ולעומתו, כתב הרחיד"א ב'מראית העין' - אחר שציין לדברי המהרש"א - ושלל דבריו בזה"ל: "ועם נשיקת הרצפה, הפשוט הוא, דרבינו הקדוש בכה על מי שצריך לטרוח בכמה שנים וכמה יסורין, וזה הנהרג על קידוש ה' קונה עולמו בשעה אחת כמתקן כל גופו, על דרך מה שכתב רבינו מהר"מ אלשיך ז"ל, דהמוסר עצמו על קידוש ה' תקן כל אבריו וגידיו ברגע אחד, וכבר אמרו רז"ל (יומא פו:) ד'זדונות נעשות לו כזכיות', וכתבו המפרשים דלהכי בעלי תשובה עדיפי, דצדיקי יש להם רמ"ח מ"ע, ובעלי תשובה יש להם עוד שס"ה מ"ע, דהעבירות נחשבות מצוות, ובא וראה בת קול שיצא לקטיעא בר שלום דאמרו 'מזומן לחיי העוה"ב', דהיא המדרגה היותר עליונה וכמ"ש התוס', ובפרט למה שפירש רבינו האר"י ז"ל, גם לקמן גבי ר' אלעזר בן דורדיא גם שם אמרו לשון זה 'בכה רבי יש קונה עולמו', ושם כתב רבינו מהרח"ו ז"ל (עי' לקו"ת תהלים לב בארוכה(1)), דזכה בשמונים שנה של יוחנן כהן גדול בכל התורה והמצות... וא"כ מוכרח ד'בכה רבי', היינו, כפי הפשט דבכה שצריך לטרוח מאד ובכמה שנים, ודוק היטב...".

גם בספרו 'פתח עינים' ביאר כן: "ידוע דהאדם הוא עולם קטן, ו'יש קונה עולמו', רצ"ל קונה את עצמו שהוא עולם קטן, וזהו 'עולמו', ויען שצריך לתקן כל אבריו ע"י רמ"ח מצות, ויש כמה מצות שצריכין זמן ומקרה לעשותן, ויש מצות דלא אפשר לעשותן, וצריך לעסוק בתורה בדיני המצות ההם ובסודן, ולכוין שיחשב לו כאלו קיימן, גם צריך להשלים חלקו תורתו בפרד"ס, וגם לתקן נר"ן שלו, ואולי גם אחרים שהם משרשו, וכל זה צריך זמן רב, וכולי האי ואולי. אך מי שזכה למסור נפשו על קידוש ה' בשעה אחת, הוא מתקן כל אבריו כולם, כמ"ש הרב מהר"ם אלשיך בפנחס שתקן כל אבריו כלם - במה שמסר עצמו על קידוש ה' לענין זמרי...".

בספר 'דברי שאול' על אגדות הש"ס להג"ר יוסף שאול זצ"ל אב"ד לבוב, מובא (להלן יז. גבי ר"א בן דורדיא): "שמעתי בשם הרב הקדוש החסיד מוהר"ר צבי הירש מזידיטשוב זצ"ל, שאמר שרבי בכה שאם זה היה יכול לקנות עולמו בשעה אחת, אם כן למה עזב לבטלה כל ימיו ולא סיגל מצות ומעשים טובים, והיה יכול לקנות כמה וכמה עולמות בכל אותן השעות שחי, כן היה בוכה ומקונן בענות נפשו שחשב שלריק יגע כל ימיו, ודפח"ח". לדבריו הקדושים היתה הבכיה של רבי כלפי עצמו, כי מאנשים אלו למד עד לאיזו מדרגות גדולות יכול האדם להתעלות ולו אף בשעה אחת, ועל כך קונן כלפי עצמו, שעזב את ימיו לבטלה, במקום שהיה יכול לקנות כמה וכמה עולמות בכל אותן השעות שהיה עלי אדמות.

ומוסיף ה'דברי שאול' לבאר: "ואני אמרתי בזה, דהנה עינים הרואות כל ענין שאדם עושה ועוסק בו, אם לא יפסיק בענינים אחרים, ויפן לבו רק באותו ענין, בודאי ייטב יותר מאשר יעיין בהרבה ימים בשעות מחולקות, ויטריד נפשו בענינים אחרים באמצע, וכמו כן מי שקנה עולמו בשנים רבות - אם שבוודאי סיגל מצות ומעשים טובים רבים ברבות הימים, בכל זה מי יודע אם היה זך ונקי בתכלית הזיקוק והצירוף, ואם לא הטרידוהו השלימות בשאר דברים וכדומה, אבל למי שקנה עולמו בשעה אחת – בלי ספק עשה פעולתו אז במעט הרגעים בתכלית השלימות, ולא הטרידוהו שום ענין, וא"כ על זה 'בכה רבי שיש קונה עולמו בשעה אחת', וזה בודאי הוא בתכלית הזיקוק והצירוף, ותהי פעולתו שלימה, משא"כ זה שמשתדל כל הימים מי יודע אם כיון בתכלית העבודה לשמו ית', ולא נטרד באיזה דבר החוצץ".

כן יש להביא בזה מה שמובא בהקדמת הספר 'ליקוטי תורה והש"ס': "סיפר (הרה"ק רי"א מזידיטשוב זי"ע) ששמע מאביו הקדוש רבי בעריש זצללה"ה, איך ששמע מפי קדשו של הרה"ק רשכבה"ג מו"ה יעקב יצחק מלובלין זצוק"ל, אשר בעת היותו אצל המגיד הקדוש האלקי רבי ר' בער ממעזריטש זללה"ה, שפירש דברי הגמרא: 'בכה רבי, ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים', ודקדק, הלא אדרבה היה לו לשמוח שיכולין לקנות העולם הבא בשעה אחת. ותירץ, שהבכיה היתה כי מה נחשב זה העולם הבא שקונים אותו בשעה מועטת, בלתי הסגלת מצוות ומעשים טובים כל ימיו.

ואמר לו תלמידו הקדוש מלובלין, אם יתן לי אדמו"ר רשות - אענה גם אני חלקי, ונתן לו רשות, ואמר, כי באמת שמח רבי, רק דידוע מגמרא נדרים (נ:) 'יומא דמחייך ביה רבי אתיא פרענותא לעלמא', על כן כשבא לו איזה שמחה בלבו בכה, ובאמת היה לו שמחה לרבינו הקדוש על שיש מי שקונה עולמו בשעה אחת, ונענה רבו המגיד הקדוש אשר פירוש תלמידו הנ"ל טוב מאוד, כמעט יותר מפירושו" (ע"ע: 'יערות דבש' ח"א דרוש א; 'באר מים חיים' פרר ראה בפסוק השמר לך פן תעזוב את הלוי; 'זרע קודש' לחג השבועות עה"פ דבר אתה עמנו; 'דמשק אליעזר' על הזוה"ק פרר חיי שרה קכט:).
 

(1) דברי האר"י ז"ל המובא בדברי הרחיד"א הובאו על ידי המהרח"ו ב'לקוטי תורה' (תהלים לב, א) על הפסוק: "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה", כי מה שנאמר 'נשוי חטאה', 'איירי במי ששב בתשובה בשעת מיתה שאין לו זמן לקיים שום מצוה אלא בהרהור תשובתו הוא נשוי פשע לבד, כענין רבי אליעזר בן דורדיא שמת מתשובה וכו'", והמשיך עוד וכותב: "וקשה אחר שלא סיגל מעשים טובים האיך בא לעולם הבא, ומהיכן בא לו שם רבי, וגם במה יתכסה, שאין אדם יכל ליכנס שמה אם לא יהיה לו לבוש הנעשה ממעשים טובים כנזכר בזוהר, אלא זהו גלגול יוחנן כהן גדול ששימוש פ' שנה בכהונה גדולה (כלומר, ר"א בן דורדיא היה גלגולו של יוחנן כהן גדול), ולבסוף נעשה צדוקי, וכמו שבפעם הא' פגם לסוף ימיו (כלומר, כשם שבגלגולו הראשונה פגם בסוף ימיו), כן תיקן בפעם ב' (כמו כן תיקן בגלגולו השניה בסוף ימיו), שכל ימיו היה רשע ולבסוף שב בתשובה, והנה הלבוש שעשה יוחנן כהן גדול בכל המעשים טובים אשר סיגל בפ' שנים לקחו רבי אלעזר, ושם רב היה ראוי אליו מפעם א', וזהו שנאמר 'כסוי חטאה', שלקח לו לבוש החוטא שהוא יוחנן כהן גדול, וגם הלבוש הרע שעשה רבי אלעזר נתנה ליוחנן כהן גדול".