מעמד של ילדים עתידיים

נושא:
נחלקו האמוראים באדם שהקנה לבנו ואמר לו: "קנה כמו אחד מהילדים העתידיים להיוולד לי". בעצם, הסוגיה ממשיכה את העיסוק בנושא של מעמד העובר ואפשרות הזכייה שלו. המקרה שלפנינו יותר קיצוני; הילד העתידי הוא אפילו לא עובר. אם כן, סוגייתנו ממשיכה את הבירור לגבי מעמדם של ילדים במשפחה.

שאלות תג"ל:
מהן הסברות במחלוקת לגבי מעמדם המשפטי של ילדים עתידיים?

הסבר דרך תג"ל:
נראה שהשאלה בה עסקו האמוראים היא האם האמירה "קנה כמו ילדי העתידי" שווה במשמעותה המשפטית ל"קנה אתה כחמור", או שמא ילד שלא נולד - יש לו בכל זאת "נוכחות" משפטית כלשהי, בניגוד לחמור. כלומר, האם מעמדו המשפטי ביחס לזכייה של ילד שעוד לא נולד ואף אינו עובר הוא כשל חמור השלול לגמרי מתורת הקניין, או שמא מעמדו של הילד העתידי שונה.
אמנם הילד העתידי ודאי לא "בא לעולם" ולא יכול לזכות. אך בכל זאת יש בו "משהו" מעולם הקנין. האם הציפייה לילדים יוצרת מצב הדומה ל"דעתו של אדם קרובה אצל בנו"? או אולי בגלל מצוות "פרו ורבו" אפשר להתבונן על הילד העתידי כבעל "נוכחות" כלשהי? או שמא נוכל לטעון זאת מתוך המושג של "ירושה"? הרי אדם יורש גם כשהוא "לא בעולם", כגון מת שיורש ומוריש.
ידידי ושותפי דביר שמרלר מציע:
"אולי אפשר להסביר שמשום שעניינה של הירושה הוא בסדרים המשפחתיים, אז גם לסדרים שעתידים לבוא ישנה משמעות? כלומר, כיוון שבכל מקרה ירושה מכוונת להמשך הדורות, אז משום כך יש מקום לומר שהתורה החריגה את זכיית העובר ואף הילדים העתידיים משאר הקניינים, ואמרה שיש להם כעין זכייה מאביהם?