הגדרת איסור יבמה

הרב דב קדרון

בבא בתרא קלה ע"א

כאשר אדם נפטר ללא ילדים ויש לו אח, האלמנה זקוקה לייבום. בגמרא אומר רב יוסף שאם אין עדים המעידים שיש לו אח אפשר להקל ולאפשר לה להתחתן, ואביי מקשה עליו איך אפשר להקל באיסור אשת איש?

רבי עקיבא איגר תמה מדוע מכנה אביי את היבמה כ"אשת איש", והרי היא אלמנה, ואמנם אסור ליבמה להינשא לאדם אחר ללא חליצה, אבל אין זה איסור חמור כמו איסור אשת איש.

הב"ח (בהגהותיו) מסביר שאף על גב שעכשיו אינה אשת איש, ואין איסורה חמור כל כך, מכל מקום מאחר שקודם שמת בעלה הייתה בחזקת אשת איש, היא עדיין עומדת בחזקת אותו איסור , כי האיסור שהיה בה מנישואיה הקודמים לא מסתלק ממנה ללא חליצה.

נראה שרבי עקיבא איגר לא הסכים עם הגדרתו של הב"ח, ולא החשיב את היבמה כמי שאיסורה נמשך ממעמדה כאשת איש בזמן שהייתה נשואה לבעלה.

הרה"ג משה אביגדור עמיאל זצ"ל (המידות לחקר ההלכה - הערות מידה ג הערה 91) מבאר שחקירה זו בעניין איסור יבמה לשוק היא מחלוקת בין עוד מרבותינו האחרונים, בבית מאיר (סימן קכא) כתב שיש עליה אישות הבעל הראשון, ואף על פי שבכל מקום מיתת הבעל מתירה את איסור האישות של האשה, כאן לא פקעה האישות לגמרי אלא שהיא יורדת בחומרתה לאיסור לאו. והברוך טעם (שם) משיג על הבית מאיר וסובר שעל ידי המיתה פקעה האישות לגמרי, ואין היא נחשבת יותר אשת איש של בעלה הקודם, אלא יש כאן אישות חדשה בין היבם ליבמה.