מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
כיבוש יחיד וכיבוש רבים
על מנת להחיל את חובת המצוות התלויות בארץ על מקום בארץ ישראל, אפילו בתוך גבולות הארץ המובטחת, צריך שהכיבוש ייעשה מדעת רוב ישראל. כך כותב הרמב"ם (הלכות תרומות א, ב): "ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים". כך גם יהיה אם יכבשו מקום בחוץ לארץ לאחר כיבוש כל הארץ המובטחת, כדברי הרמב"ם (הלכות מלכים ה, ו): "כל הארצות שכובשין ישראל במלך על פי בית דין, הרי זה כבוש רבים והרי היא כארץ ישראל שכבש יהושע לכל דבר. והוא שכבשו אחר כבוש כל ארץ ישראל האמורה בתורה".
הרמב"ם הוא כנראה זה שטבע את המושג: "כיבוש רבים", הצד האחר של המושג: "כיבוש יחיד" המופיע בסוגייתנו. "כיבוש רבים" במובן זה שהרבים, רוב עם ישראל, תמכו בכך. הסמכות להוציא למלחמה נתונה בידי ההנהגה, למלחמת מצוה – המלך לבדו, ולמלחמת רשות – מלך עם סנהדרין ואורים ותומים, אך אם אין תמיכה של רוב העם במלחמה, הכיבוש ייקרא כיבוש יחיד.
כך יש להסביר את רש"י בסוגייתנו: "סוריא – ארם צובה וסמוכה לארץ ישראל, וכיבשה דוד וחיברה לקדושת ארץ ישראל, שלא על פי הדבור, ובלא ששים ריבוא. וקרי ליה כיבוש יחיד". אין הכונה ששישים רבוא אנשים צריכים להשתתף בפועל במלחמה, "שהרי כרכים רבים מארץ ישראל לא כבשום כל ישראל אלא מקצתם" (ר"ן, עבודה זרה ו ע"ב ברי"ף). אלא שנדרשת תמיכה של העם. רש"י ציין למספר זה מאחר שזהו הגרעין המרכזי של עם ישראל. תוס' (ד"ה כיבוש) ציין את התנאי שכל זה רק לאחר שכובשים את כל ארץ ישראל, כאמור בספרי פרשת עקב (פרשה נא): "כשכבש דוד ארם נהרים וארם צובה אמר לו הקב"ה: סמוך לפלטין שלך לא כבשת, ואתה הולך ומכבש חוצה לארץ? שנאמר: 'ואת היבוסי יושב ירושלים לא הורישו' (שופטים א, כא)". יש לחזק את האחיזה בתוך הארץ והיכן שעדין לא כבשנו לפני שהולכים לכבוש מחוץ לגבולות הארץ.
