שידוך עם אחות של כופרת

הרב דב קדרון

בבא בתרא קי ע"א

אמר רבא: הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה... תנא: רוב בנים דומין לאחי האם.

רבי צבי אלימלך מדינוב זצ"ל (אגרא דכלה תולדות) הקשה: איך לא דקדק יצחק לבדוק באח של רבקה, ונמשך מזה להוליד את עשו? ותירץ שהצורך לבדוק באחי האם הוא דווקא בנושא אשה בסתם שאינו יודע אם היא בת זוגו, אבל כשיודע שהיא בת זוגו האמיתית אין צורך לבדוק באחיה, על כן יצחק לא נמנע מלקחתה, ולכן המתין ארבעים שנה עד שתהיה בת זוגו ראויה לו לנישואין.

הרא"ש (שו"ת הרא"ש כלל לד סימן א) נשאל לגבי זוג משודכים שקודם שהגיע זמן החופה יצאה אחות המשודכת מן הכלל וכפרה בעיקר, ובשביל פגם זה רצה אבי החתן לבטל את השידוך ופסק שהדין עמו, כי זהו פגם למשפחה שאחות הכלה כופרת בעיקר.

החתם סופר (שו"ת ח"ג סימן קיג) תמה על כך שלא מצאנו סוג כזה של פגם משפחה בש"ס, הלא אח עשיו ליעקב, ורבקה אחות לבן הארמי, וזהו כבודה שלא למדה ממעשיהם. הוא מציע שייתכן שחשש הרא"ש לדברי חז"ל שרוב הבנים דומים לאחי האם וסבר שהוא הדין לאחות האם.

יש לציין שמדברי הרא"ש לא משמע כך, ויותר נראית הצעתו השנייה של החתם סופר שהרא"ש חשש להשפעה רעה באותה משפחה, כמו שאמרו לגבי משפחת בילגה בסוף מסכת סוכה שקנסו חז"ל את כל המשפחה בגלל הדעות הרעות והמקולקלות שהיו נחלת כל אותה משפחה, וכן כאן רשאי אבי החתן לבטל את השידוך בגלל החשש שמשפחת הכלה תשפיע לרעה על משפחת בנו.