דעת קונה בקנין קרקעות
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא דף קב ע"ב - קג ע"א
נושא:
המשנה סבורה שמכר של בית כור עפר לא כולל נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים. אבל פחות מעשרה טפחים- כלולים במכר.
הסוגיה עורכת "השוואה-הנגדה" בין הקדש למכר ומסייגת את ההכללה של סלעים פחות מעשרה טפחים במכר.
שאלות תגל:
מהו כיוון ה"תנועה" אצל אמוראים לעומת המשנה ?
כלומר, לאן "סוגיא אזלא" ?
הסבר בדרך תג"ל:
רב פפא סובר שהקדש כולל נקעים עמוקים עשרה אם אינם מלאי מים. לעומת זאת מכר לא כולל בשום אופן נקעים עמוקים עשרה. כי הקונה לא רוצה שדה כזו. רב פפא נותן עדיפות למימד של קנין ודעת קונה.
רבי יצחק מוסיף שבמכר שיש סלעים רבים, בית ארבעה קבין, אפילו שהם פחותים מעשרה טפחים אינם כלולים במכר. רבי יצחק גם הוא שם דגש על דעת קונה וקנין וסובר שהקונה לא רוצה כמות כזו של "טרשים".
מה אתה חושב?
איך אתה מבין את הסברא במחלוקת בין רב עוקבא בר חמא ורבי חייא בר אבא לגבי מדת הפיזור של בית ארבע קבין שגורמת לכך שאין כלולים במכר?
