דעת מקנה בקנין פירות

נושא:
לפי רב ושמואל- מוכר המודד פירות לתוך כליו של לוקח ואומר "כור בשלשים אני מוכר לך", יכול לחזור בו אפילו בסאה אחרונה.
יש כאן חידוש שמשקף תפיסת המושג בעלות במטלטלין.

 

שאלות תגל:
מהי הסברא בדברי רב ושמואל?

 

הסבר בדרך תג"ל:

סוגיתינו ממשיכה בבירור מושגי היסוד בבעלות: שלו לעומת ברשותו , קנין משפטי מופשט לעומת שליטה מעשית.
בסוגיה הקודמת:
רב ושמואל מדגישים את המימד של רשות. המקח צריך ליכנס לתוך רשותו של הקונה. כליו של לוקח לא קונה ברשות הרבים. דעת לקנין
לא מספיקה; צריך רשות באופן מלא.
סוגיתנו היא "תמונת ראי":
כאן יש רשות באופן מלא, המוכר מודד לתוך כליו של לוקח בסימטא.
אבל, חסר מימד של דעת לקנין, דעת מקנה.
כשאמר "כור בשלשים..." דעתו להקנות הכל בבת אחת. מכיון שגם דעת לקנין, דעת מקנה
נחוצה, אז למרות שכבר נכנס לתוך רשותו, בכל זאת לא קנה עד הסאה האחרונה, עד שדעתו של המקנה תתממש.