|
|
לכל לומדי התלמוד הבבלי, שאין חפצם לילך אחר הצנזור הנוצרי / הלל גרשוני
כידוע, יותר מכל מסכת אחרת מלאה מסכת עבודה זרה בצנזורות. לתועלת כלל הלומדים, נתונה כאן רשימה של כללים בצנזורה, ושל פרטים במסכת עבודה זרה[1]:
-
אין דבר כזה, "עובד כוכבים", "עכו"ם", ו"עבודת כוכבים". יש (לרוב) "גוי" (או "נכרי"), ו"עבודה זרה". לעתים (ניתן להבין על פי העניין): "אומות העולם"[2].
-
דוגמה (מהעמוד הראשון של מסכתנו): "לפני אידיהן של <עובדי כוכבים> {גוים}... יתנו עידיהם ויצדקו <בעובדי כוכבים> {בגוים} כתיב... ישמעו ויאמרו אמת אלו <עובדי כוכבים> {הגוים}... ומתקבצין ובאין <עובדי כוכבים> {כל האומות} בערבוביא...".
-
המלכות אינה גוזרת "גזרה", אלא "שמד".
-
דוגמה (ח ע"ב): "שגזרה מלכות הרשעה <גזרה> {שמד} כל הסומך יהרג...".
-
נד ע"א: "...בשעת <הגזרה> {השמד} אף על פי <שהגזרה> {שהשמד} בטלה אותן בימוסיאות לא בטלו...".
-
אין דבר כזה, "מומר" (מילה ניטרלית...); יש רק "משומד".
-
כו ע"ב: "אבל המינין והמסורות <והמומרים> {והמשומדים}...".
-
אין דבר כזה, 'ש"ס'. לצנזור הנוצרי היתה אלרגיה למילה 'תלמוד' (דבר מתועב בעיני הנוצרים), והוא החליפהּ בכל מקום כמעט במילים 'גמרא' ו'ש"ס'. למה? כובע.
-
חגיגה י ע"א: "ור' יוחנן אמר אפילו <מש"ס לש"ס> {מתלמוד לתלמוד}".
-
פרטים הקשורים בנוצרים ובנצרות מושמטים לרוב.
-
ו ע"א: "<יום א'> {נוצרי[3]} לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור". וברש"י שם: "נוצרי. ההולך בטעותו של אותו איש שצוה להם לעשות להם יום אד בא' בשבת: לדברי ר' ישמעאל לעולם אסור לעשות עמהן משא ומתן שלשה ימים לפני ושלשה ימים לאחריו, הרי כל השבת כולה:".
-
ז ע"ב: "אמר שמואל <יום א'> {נוצרי[4]} לדברי ר' ישמעאל לעולם אסור".
-
יז ע"א: "...ומצאתי אחד {מתלמידי יש"ו הנוצרי} ויעקב איש כפר סכניא שמו אמר לי כתוב בתורתכם לא תביא אתנן זונה [וגו'] מהו לעשות הימנו בהכ"ס לכ"ג ולא אמרתי לו כלום אמר לי כך לימדני {יש"ו הנוצרי} [כי] מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו...".
-
כל מיני דינים "לא הומניים" או "לא ממלכתיים", מושמטים או מועברים ללשון עבר.
-
כו ע"ב: "...אבל המינין והמסורות <והמומרים> {והמשומדים}[5]<היו> מורידין ולא מעלין...".
-
בשו"ע ובפוסקים לפעמים נאמר "הפקר ב"ד <היה> {} הפקר"[6].
-
שונות:
-
בדף ד ע"ב: "לא נשתייר <מעובדי כוכבים> {} משונאיהם של ישראל".
-
כו ע"ב: "אלא איזהו מין זה העובד <אלילי כוכבים> {עבודה זרה}".
-
לב ע"ב: "בשר הנכנס <לעבודת כוכבים> {לבית עבודה זרה} מותר".
-
לח ע"א: "אמאי מותר בישולי <של עובדי כוכבים> {גוים} נינהו"...".
-
מא ע"א: "ולבסוף סבור כעטרה <למלך> {לכלב}...".
-
מו ע"א: "היו קורין אותה בית גליא קורין אותה בית כריא {פני מלך פני כלב}".
-
מז ע"א: "מי שהיה ביתו סמוך <לעבודת כוכבים> {לבית עבודה זרה}...".
-
מז ע"ב: "בית שבנאו מתחלה <לעבודת כוכבים> {לשם עבודה זרה} הרי זה אסור סיידו וכיידו <לעבודת כוכבים> {לשם עבודה זרה}...".
-
מח ע"א: "גידעו ופיסלו <לעבודת כוכבים> {לשם עבודה זרה}...".
-
סב ע"א: "אע"פ שהניח <עובד כוכבים> {} לגינו עליה שכרה מותר".
-
סג ע"א: "...מאי הוי הא מחסר משיכה בזונה <עובדת כוכבים> {כותית} דלא קניא במשיכה...".
-
סה ע"א: "סיפא איצטריכא ליה שכרה לישב עליה אע"פ שהניח <עובד כוכבים> {} לגינו עליה שכרו מותר...".
[1] איפה למצוא תיקונים לצנזורה: בגמרות וגשל יש במקרים המהותיים הערות על כך (תחת הכותרת 'ס"א'); ב-מכון ממרא יש תיקונים של הצנזורות, על פי המסורת התימנית (הבנתי שיש ספר של הרב עמאר על זה); בגמרות שטיינזלץ מתוקן בפנים, ובצד מוער על גרסות; בגמרא דפוס ראשון (ונציה; יש בישיבה) רוב הנוסח אינו מצונזר; בדקדוקי סופרים מוער גם על צנזורות (ובכלל, מי שרוצה לברר נוסחאות לעומק מומלץ שיסתכל שם); בחוברת חסרונות הש"ס יש תיקונים לצנזורה (אם כי נראה לי שלא לדפוס וילנא, כך שלא הכל מתאים לגמרות שלנו).
[2] אמנם, סתם גוי (ובמיוחד במסכתין) הוא גם עובד עבודה זרה, אך הוא נקרא בפי התלמוד בדרך כלל "גוי" סתם.
[3] כ"ה הגירסה בשטיינזלץ, ועי' בגרסות שם, ובדפוס ראשון; וב-מכון ממרא אין הגהה כאן.
[4] כ"ה הגירסה בשטיינזלץ, ועי' בגרסות שם; ובד"ר כבר מצונזר ולית לגמרי, וע"ע ב-מכון ממרא.
[6] בפוסקים יש עוד כמה סוגים של צנזורות, כמו א"י (אינו יהודי) במקום גוי וכו'. יש לפעמים גם הצהרה בתחילת הספר, שכל נכרי המוזכר הוא של האומות מהזמנים הקדמונים, ולא הגוים המתורבתים והנאורים של ימינו. יש לזכור שמכיון שלפני חלק מהפוסקים המאוחרים כבר עמדו גמרות מצונזרות, הרי שכשהם אומרים עכו"ם וכדומה אין זו תמיד צנזורה, אלא פשוט כך הם כינו במקור גוי, בעקבות הדפוסים המצונזרים.
|
