יצרם מסור בידם
עבודה זרה דף ה ע"ב
"אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה, מאי דכתיב (ישעיהו לב, כ) אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר? אשריהם ישראל, בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים - יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם, שנאמר: אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם, ואין זריעה אלא צדקה, שנאמר: (הושע י, יב) זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד, ואין מים אלא תורה, שנאמר: (ישעיהו נה, א) הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם".
הפסוק זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה הובא רק כראיה נוספת שלשון זריעה שייך לצדקה. אולם כבר הפסוק העיקרי שהביא רבי בנאה: אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם נסוב על צדקה, כאמור לפני כן בפסוקים טז-יז: וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב. וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם.
והיכן רמוז בפסוק שיצרם מסור בידם?
פירשו רש"י ותוספות שלדרשה זו מתפרשות המילים מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר כרמז ליצר הרע הנקרא הֵלֶךְ - שהולך ברגלו, כדברי רבא במסכת סוכה דף נב ע"ב שיצר הרע מרומז בפסוק (שמואל ב' יב, ד) וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ. לדבריהם דרשה זו חולקת על תנא דבי אליהו שדרש ממילים אלו בסמוך: "לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי".
ביאור נוסף לכך שכובשי יצר הרע מכונים מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר: יצר הרע הוא מלאך, כמו שאמרו במסכת בבא בתרא דף טז ע"א: "הוא יצר הרע הוא מלאך המות". ועל המלאכים כתוב: (יחזקאל א, ז) וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל. יצר הרע הוא אבי הנזק. השור הוא בעל רובן של אבות הנזיקין: הקרן, השן, והרגל. וחמור הוא אש, מלשון (איכה א, כ) מֵעַי חֳמַרְמָרוּ, ופירש שם רש"י: "בלשון משנה: נפלה לאוּר - ונחמרו בני מעיה". חמוֹר הוא גם מלשון חומריות היצר.
