שותפים: ביחד וכל אחד לחוד
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא מב ע"ב
נושא:
שמואל בדף מב,ב כרך ביחד "השותפין מחזיקים זה על זה" עם "ומעידין זה על זה ונעשין שומרי שכר זה לזה".
כריכה זו של חזקה עם דיני עדות ושמירה מלמדת על מערכת היחסים בין שותפים, על חזקה בין שותפים ועל חזקה בכלל.
שאלות תג"ל:
מהי הסברא בכך ששותפים מעידים זה על זה ? מה לומדים מכך על חזקה?
הסבר בדרך תג"ל:
הכריכה ביחד של חזקה-עדות-שמירה גרמה לי לחשוב על הסבר אחר ממה שכתבתי בדף הקודם.
"השותפין...מעידין זה על זה" אומר שהם שתי זהויות נפרדות. אחרי "ניטרול" של נגיעה מעשית בעדות, השותפים הם כמו שני "זרים". ראייה זו מתבססת על הבנה של בעלות באופן כללי בתור קנין. ברור שכל אחד הוא בעלים על מה שקנוי לו ! והוא נפרד מבעלותו של השני.
הדגש על בעלות פרטית, על קנין אישי ביחס לעדות מסביר למה יש להם חזקה זה על זה. שותפים הם כמו כל שני "זרים"; כל אחד יכול לקבוע חזקת שלש שנים על חבירו.
לעומת זאת, הבנה כללית של בעלות בתור רשות ושליטה מעשית מובילה לכך ששותפות נתפסת כמרחב משותף שלשניהם יש שימוש ורשות בו. המסקנה היתה שהם לא יכולים להעיד זה על זה, כי הם מעידים על עצמם! וכן מאותה סיבה שותף אחד לא יכול להחזיק על חבירו, כי יש לו רשות להשתמש שם בתור שותף. לכן השימוש שלו לא מוכיח שהוא קנה.
מה אתה חושב?
למה שותפין נעשים שומרי שכר זה לזה, ולא שומרי חנם?
בני העיר נחשבים שותפים או קבוצה של אנשים פרטיים?
