שותף יש לו חזקה
הרב ישי ויצמן, "צדקו יחדיו" - בית מדרש לאיחוד התלמודים
בבא-בתרא מב ע"ב
המשנה אומרת: "השותפין... אין להן חזקה". כיון ששותף הוא כבר בעלים באופן מסויים על הקרקע במסגרת השותפות, הוא לא יכול לטעון שירידתו לקרקע היא לא במסגרת השותפות.
בשני התלמודים מובאת דעת שמואל שלא גורס במשנה "השותפין", ולשיטתו שותף יש לו חזקה. שמואל אומר שגם בשותפות יש אופן שבו ברור שהירידה של השותף לקרקע אינה בתורת השותפות, אלא בדרך של בעלות בלעדית על השדה, ולכן יש אופן בו יש חזקה לשותף.
יש הבדל בין התלמודים בשיטת שמואל, בהגדרה מתי אומרים ששותף יש לו חזקה ומתי לא. בבבלי מגדירים את אופן חזקתו, האם הוא ירד לכל השדה או לחציה. בירושלמי אומרים שזה תלוי האם השותף השני עומד שם עמו או לא.
ביאור: בבבלי ההגדרה היא אצל השותף בפני עצמו, באיזה אופן הוא מחזיק. בירושלמי ההגדרה היא ביחס לשני, האם הוא עומד שם עמו או לא. הביאור הוא שלפי הירושלמי ההנחה היא שהשותפים עובדים יחד בשדה, ולכן כל עוד שניהם נמצאים יחד בשדה הירידה לעבודה בשדה היא מדין השותפות ולא ניתן לטעון שיש כאן חזקה.
לעומת זאת לפי הבבלי השותפות היא בעלות של כל אחד על חצי, וההגדרה אינה תלויה במציאות של השותף השני בשדה, אלא בשאלה האם חזקתו היא באופן הרגיל בחלוקה בין שותפים, כגון חלוקת שטח או חלוקת זמן, או שהיא חורגת מכך, ואז גם שותף יכול להחזיק.
סוגיית הירושלמי מתאימה למבט האחדותי של ארץ ישראל, וסוגיית הבבלי מתאימה למבט המפורד של חו"ל. כדברי הרב קוק (אורות הקודש ב, עמ' תכג):
"בארץ העמים הטמאה אי אפשר להשקפת העולם המאוחד להגלות, והעולם המפורד שולט בחזקה, והשקפתו הפרטית והמפורדה, המחולקת ומנוכרה, היא הרודה בכל מערכי החיים, ועם כל ההתאמצות לנשום נשימה ישראלית ולהשכיל אל הסוד של העולם האחדותי, אויר ארץ העמים מעכב... אין תורה כתורת ארץ ישראל."
