איך יכבד הלווה את המלווה?
הרב דב קדרון
בבא בתרא מב ע"א
בגמרא נאמר שמי שלווה כסף עושה זאת בדרך כלל בצנעה, כדי שלא יצאו שמועות שהוא חייב כסף ויוזלו נכסיו.
יש חשיבות לשאלה האם הלוואה היא דבר שידוע לרבים או לא לעניין ריבית, שכן הש"ך (יו"ד סימן קסו סק"א) כתב בשם מהרש"ל (ב"ק פרק הגוזל עצים סי' י"א), שמי שלווה מחבירו אינו רשאי לכבדו במצווה, כגון לקרותו לספר תורה או לקנות לו גלילה, כי יש בזה מראית עין של ריבית, ואף אם הוא יודע בעצמו שגם אם לא היה מלווה לו כסף היה מכבד אותו באותה מצווה, בכל זאת אסור משום מראית עין, אלא אם כן ידוע לכל שהוא עושה זאת שלא מחמת ההלוואה.
בעל שו"ת להורות נתן (ח"ו סי' ע"ה אות ה') כתב שמכיוון שכל האיסור הוא משום מראית עין, אם מדובר בהלוואה שאינה ידועה כלל, והלווה יודע שהוא מכבד את המלווה לא בגללה, אז ייתכן שמותר.
והקשו עליו מהגמרא שבה מבואר שכל מי שלווה עושה זאת בצנעה, ולפי זה יוצא שברוב הפעמים אין איסור לכבדו, ולא משמע כך מדברי הש"ך.
בתשובתו לקושיה הוא ביאר (שו"ת להורות נתן חלק יג סימן סה) שמה שנאמר בגמרא שאדם לווה בצנעה מתייחס רק למלווה בעל פה, אבל הלוואה בשטר מתפרסמת, ומכיוון שלכתחילה צריך להלוות דווקא בשטר נמצא שברוב הפעמים ההלוואה מפורסמת ולכן כתבו הפוסקים שבדרך כלל אסור ללווה לכבד את המלווה, ורק במקרים נדירים של מלווה בעל פה כאשר ההלוואה כלל לא ידועה הדבר מותר אם לא עושה זאת בגלל ההלוואה.
