נתינה כתרבות ותיקון הנפש
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא י ע"א עד י ע"ב
נושא:
סוגיתינו ממשיכה את הדיון על צדקה כמעצבת חיים בארבעה מישורים: הנפשי, החברתי, הרוחני והמדיני.
שאלות תג"ל:
איזה מסר מוגדר ומסוים יש בכל אחד מן המאמרים הרבים בסוגיתינו על צדקה ?
לא נתייחס להם כ"ווארטים" בשבח כללי לצדקה. אלא כל אחד נושא מסר משמעותי מיוחד ומובחן, מאיר את הנושא מזוית שונה.
הסבר בדרך תג"ל:
צדקה היא תיקון לנותן "כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם". תיקון הנפש.
צדקה גם יוצרת תרבות של נתינה, תרבות שמבוססת על הנחת היסוד של "בנים אתם לה' א-לוהיכם". בתרבות צדקה וחסד, כל עם ישראל הם אחים וראויים לחמלה ותמיכה. לכידות חברתית.
לצדקה יש גם משמעות רוחנית.
"כל צדקה וחסד...שלום גדול ופרקליטין גדולים בין ישראל לאביהן שבשמים...זוכה ומקבל פני שכינה...". קירבה להקב"ה.
פן נוסף הוא הפן המדיני. צדקה מוסיפה עוצמה למדינה. "במה תרום קרן ישראל? בכי תשא! עד היכן כוחה של צדקה?... קרנו תרום בכבוד!"
מה אתה חושב?
איך לדעתך צדקה משפיעה בארבעת המישורים הללו?
איך נתינת צדקה משפיעה עליך באופן אישי?
