הבסיס לעבודת השם / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

בבא בתרא כח ע"ב

אכלה תלתא פירי בחד יומא, כגון תאנה, ליהוי חזקה!

סוגיה שמטרידה כל עובד השם היא ההעלמות הפתאומית והלא מוסברת של העבודה הקשה שעבדנו. יכולים להשקיע בעבודת השם ימים ולילות, ופתאום אחרי תקופה לשים לב שלא נותר דבר ואנחנו מתנהגים כאילו לא השקענו את כל מאוויינו להראות אחרת. האם יש עצה ליובש הרוחני הזה שמאיים על חיינו?

תשובה מעניינת לשאלה הרת גורל זו, מעניק רבי יחזקאל פאנעט (מראה יחזקאל, לקוטים חדשים, שב"ק יום ב' דשבועות), מתוך סוגיית הגמרא שלנו.

הסיבה שהגמרא בחרה בתאנה כפרי שניתן לאכול שלשה מנו ביום אחד, כך מסביר רש"י, היא מכיוון שהתאנה היא פרי תמידי, כאשר זו מבשילה, השניה עדיין לא, וכך ניתן למצוא את העץ עם פירות באופן תמידי.

לכן התאנה, אומר המראה יחזקאל, היא הפרי שמשמש כדוגמה להשגחת השם עלינו, שאיננה פוסקת לרגע, ובכל רגע נתון נוכל למצוא את פירות ההשגחה על עץ האלוקות.

בהתאם לכך, אדם שאיננו קושר את עצמו לעץ ההשגחה האלוקי, ולא מקבל עליו עול מלכות שמים, נקרא מי שאין לו תאנה.

על בסיס רעיון זה הוא מפרש את הפסוק מהנביא (חבקוק ג, יז) שאומר: "כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים", ואומר שכאשר התאנה שלנו לא פורחת, ואנחנו לא מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים, אזי נבחין בכמה תהליכים שיקרו במקביל לכך:

"כחש מעשה זית", הזית מסמל את האמונה שיש בכל אחד מאיתנו, והאמונה הזו תתחיל להישחק לאט לאט.

מלבד זאת "ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים", צאן הקדושים שלנו, צעירי הצאן שיושבים ולומדים בבתי המדרשות ("מכלאות צאן"), לא יראו עוד טעם להמשיך ולשבת שם, וילכו למקומות אחרים, ואז נמצא ש"ואין בקר ברפתים".

כך שבסופו של דבר, אומר המראה יחזקאל, הכל תלוי במידת קבלת עול מלכות שמים שהאדם מקבל על עצמו. ללא קבלת עול מלכות שמים, שום דבר מבין כל אותן משימות של קודש, אמונה ושלהבת עבודת השם, לא יצליחו להחזיק מעמד.