מותר לרופא כהן לטפל בגוסס?
הרב דב קדרון
בבא מציעא קיד ע"ב
בגמרא נאמר שאליהו הנביא היה כהן, ולפי זה מקשים תוספות (ד"ה אמר) איך החייה את בנה של האלמנה, והרי כאשר אליהו נכנס אליו לחדר הוא היה מת, ותירצו שהיה ברור לו שיחייהו ולכן היה מותר לו להיטמא משום שפיקוח נפש דוחה את כל האיסורים שבתורה.
מכאן למד בעל שו"ת בית יעקב (סימן קל) שאסור לכהן שהוא רופא מומחה להיכנס לביתו של גוסס כדי לנסות לרפאו, כי מדברי תוספות משמע שהיה מותר לאליהו להיטמא דווקא כיוון שהיה ברור לו שיחייהו, אבל אם היה ספק לא היה רשאי להיטמא לו, ומכל שכן כאשר מדובר בגוסס, שאמרו חז"ל שעל פי רוב מת.
לעומת זאת בעל הפתחי תשובה (נחלת צבי יו"ד שע,א) כותב שאין דיוק זה נכון, שהרי התוספות עצמם (בנדה דף מ"ד ע"ב בד"ה איהו) סבורים שמותר לחלל שבת בשביל גוסס, כי אף על גב שרוב הגוססים מתים מכל מקום אין הולכים בפקוח נפש אחר הרוב [יומא פד, ב]. לכן צריך לבאר שכוונת תוספות לא הייתה שאילו היה ספק היה אסור לאליהו להיכנס, אלא רק שאילו אליהו לא היה יודע מה תהיה התוצאה היה אסור לו להיכנס, כי כשאליהו נכנס בן האלמנה כבר היה מת, אבל כאשר יש ספק, אפילו קטן, של פיקוח נפש – מותר לכהן להיטמא.
יתר על כן הוא כותב שאף אם יש רופא אחר שאינו כהן שיכול לטפל בגוסס, מכל מקום מותר לרופא הכהן גם כן להיטמא כדי לרפא אותו, כפי שנאמר בירושלמי (נדרים פ"ד ה"ב), שלא מכל אדם זוכה החולה להתרפאות, וייתכן שדווקא הרופא הכהן הוא בעל היכולת לרפא את אותו אדם.
