מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
חזרה בתשובה אפילו חלקית
"תנו רבנן: וכולן שחזרו בהן אין מקבלין אותן עולמית, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: חזרו בהן במטמוניות אין מקבלין אותן, בפרהסיא מקבלין אותן. איכא דאמרי: עשו דבריהם במטמוניות מקבלין אותן, בפרהסיא אין מקבלין אותן. ר' שמעון ור' יהושע בן קרחה אומרים: בין כך ובין כך מקבלין, שנאמר: 'שובו בנים שובבים' (ירמיהו ג, כב). אמר ר' יצחק איש כפר עכו אמר ר' יוחנן: הלכתא כאותו הזוג" (עבודה זרה ז ע"א-ע"ב).
רש"י (ד"ה וכולן) מפרש שהדיון הוא על גזלנים ועמי ארצות- כאילו שמזלזלים במצוות. תוספות (ד"ה כולן), מניח שלא יכול להיות שלא יקבלו חזרה בתשובה של עם הארץ. לכן מפרש שמדובר על חזרת עמי הארץ שחשודים על המעשרות ושביעית שקבלו עליהן דברי חברות- שיפעלו כראוי וכנדרש, ועתה חזרו לסורן. על כך חלקו חכמים אם מקבלים אותם או לא. המתח הוא בין הרצון לקבל את תשובתם, לבין הדאגה לגניבת דעת הבריות שקונים ולוקחים מהם, שמא תשובת אותם עמי ארצות איננה שלמה לחלוטין.
הרמב"ם (הלכות תשובה ג, יד) פסק כדברי ר' שמעון ור' יהושע קרחה, כשההנחה היא שהסוגיה עוסקת בכל סוגי הפושעים: "כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה בין בגלוי בין במטמוניות מקבלין אותן, שנאמר: 'שובו בנים שובבים'. אע"פ שעדין שובב הוא, שהרי בסתר שב ולא בגלוי, מקבלין אותו בתשובה". יש משקל משמעותי גם לתשובה חלקית, לחשיבה כלשהי בכיוון הנכון והחיובי. כיון שכך גם: "האומר לאשה הרי את מקודשת לי "על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו" (קידושין מט ע"ב). את טעם הדבר הסביר הראי"ה קוק (אורות התשובה, ז, ד-ו): "הרהורי תשובה הם הם מגלים את עומק הרצון,...צריכים להעמיק מאד באמונת התשובה ולהיות בטוח שבהרהור תשובה לבד גם כן מתקנים הרבה את עצמו ואת העולם, ומוכרח הדבר שאחר כל הרהור תשובה יהיה יותר שמח ומרוצה בנפשו ממה שהיה בתחילה". הרהור קל וקטן, הוא צעד גדול בהליך החזרה בתשובה.
