למי מותר להזכיר עבירות שעשה?
הרב דב קדרון
בבא מציעא נח ע"ב
אסור מן התורה לצער אדם בדברים שמזכירים לו את עברו, אם יש בזה כדי לבייש אותו, כגון מי שהיה בעל תשובה, אסור לומר לו: זכור מעשיך הראשונים. במסכת יבמות (טז, א) מסופר שפגש יונתן בן הרכינס את רבי עקיבא, ואמר לו:
אתה הוא עקיבא, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? אשריך שזכית לשם, ועדיין לא הגעת לרועי בקר! אמר לו רבי עקיבא: ואפילו לרועי צאן!
כותב על כך בעל ספר עלי תמר (יבמות א, ו) שדברים אלו יש בהם משום אונאת דברים לרבי עקיבא, שבזמן שהיה עם הארץ היה רועה אצל כלבא שבוע, ובכלל איסור הונאת דברים שלא יאמר לו אף ברמז: זכור מעשיך הראשונים. אבל כאן רואים את גודל נפשו ונשמתו של רבי עקיבא שנשא חירופו בדומיה ואף הגיב על זה בענווה: ואפילו לרועי צאן.
עם זאת, כאשר מדובר בשיחה בין שני ידידים שמדברים בגלוי ובפתיחות זה עם זה, מותר להזכיר לאדם את עברו, כמו שהוא מספר (עלי תמר גיטין ה, ט) על הרב הצדיק הרופא המפורסם רבי חיים דוד ברנארד זצ"ל מפיטרקוב, שהיה בימי שחרותו עבריין גדול בחמורות שבחמורות, ולבסוף עשה תשובה בהשפעתו של הרה"ק ר"ד מלעלוב זצ"ל, במדה כזו שהגיע למדריגת צדיק שקבל פתקאות, וביושבו פעם לפני הגה"ק רבי שלמה הכהן ז"ל בעל תפארת שלמה מרדומסק, שאלו, נו רבי חיים דוד ומה עמדתו בנוגע לחבילות עבירות שלו, ענה רבי חיים דוד ואמר, לא אוותר להקב"ה על אף עבירה אחת, וכששאלו לפשר דבריו השיב הלא מי ששב בתשובה מאהבה זדונות נעשין לו כזכיות ואם כן העבירות נהפכו למצוות, וודאי שאדרוש שלא יקפח שכרי בעד כל עבירה שנעשתה מצוה.
