הפסד מרובה והפסד מועט
בבא מציעא לח ע"ב
"במאי קא מיפלגי? - דמר סבר: להפסד מרובה - חששו, להפסד מועט - לא חששו. ומר סבר: אפילו להפסד מועט - נמי חששו".
כלומר שלדברי רבי מאיר חששו רק להפסד מרובה ומותר למוכרן רק ביותר מכדי חסרונן. וחכמים אומרים עושה להם תקנה ומוכרן אף להציל הפסד מועט של קנקנים.
ולכאורה קשה, הרי בכל מקום מצינו להיפך, שרבי מאיר הוא דחייש למיעוטא וחכמים לא חיישי.
אלא שלכשנדייק נמצא שהלכו לשיטתם. רבי מאיר חייש למיעוטא דבני אדם, שרוצה בקב שלו מתשעה קבים של חבירו אף כשיש לו הפסד מועט. וחכמים הלכו אחר רוב בני אדם שרוצים למכור גם בהפסד מועט.
