לתלמידי חכמים יש אחריות! / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא מציעא לג ע"ב
מאי דרוש - כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי: מאי דכתיב הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם. הגד לעמי פשעם - אלו תלמידי חכמים, ששגגות נעשות להם כזדונות. ולבית יעקב חטאתם - אלו עמי הארץ, שזדונות נעשות להם כשגגות.
שאלה פשוטה שאפשר לשאול על דברי הגמרא הללו, היא: מדוע מקילים עם עמי הארצות לומר שהזדונות נעשים להם כשגגות? והרי בסופו של דבר הם חטאו ופשעו במזיד, ואם כן מה הטעם להקל עליהם? מאידך מה חטאו תלמידי החכמים שהשגגות שלהם נידונות כזדונות?
תשובה יסודית מאין כמותה עונה רבי יעקב יוסף מפולנאה (תולדות יעקב יוסף, בראשית, עמ' מב), על בסיס שאלה נוספת שהוא מביא על דברי הגמרא (סוטה מח, ב) שאומרת כי שמואל הקטן היה ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שדורו לא היה ראוי, ולכן בפועל לא שרתה עליו שכינה. אולם, לכאורה הדברים לא קשורים אחד לשני, הרי אם שמואל הקטן היה אדם ראוי להשראת השכינה, מדוע הדבר נמנע ממנו רק מפני ששאר אנשי הדור אינם ראויים?
את תשובתו הוא מבסס על רעיון נפלא ששמע מאחד מבני חבורתו של הבעש"ט הקדוש, רבי יהודה לייב מפיסטין (מוהרי"ל פוסטינר) על הפסוק (תהילים יב, ב) "הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם". רבי יהודה לייב קשר את שני חלקי הפסוק יחדיו והסביר: מדוע פסו אמונים מבני אדם? מדוע בני אדם אינם מאמינים? מפני שגמר חסיד, היינו שהחסיד שבאותו הדור איננו עושה את עבודתו מספיק.
לכן, שמואל הקטן נידון באופן אישי על מצבם של בני דורו, מפני שתלמיד חכם איננו אדם פרטי, ואם משהו לא תקין בקרב אנשי דורו, הרי שזו תוצאה של משהו שלא מספיק תקין אצלו.
זו הסיבה שהזדונות של עמי הארץ הם כשגגות, מפני שהם תוצאה של שגגות תלמידי החכמים. התלמיד חכם שגג ולא פעל כראוי מספיק, ואכן לו היה הוא אדם פרטי השגגה שלו הייתה נותרת שגגה, אולם מכיוון שהוא איננו אדם פרטי, ופעולותיו נושאות השפעה על כל אנשי הדור, לכן העובדה שעם הארץ חטא במזיד תלויה על צווארו של אותו תלמיד חכם. מפני שלו הוא היה ראוי יותר לא היה עם הארץ מגיע לאן שהגיע. זו הסיבה לצד השני של דברי הגמרא, שגגותיהם של תלמידי החכמים נידונות כמזיד, מפני שהן מובילות לכך בסופו של דבר.
כך שאם אדם מגיע לכדי מעמד, ולכדי השגות בלימוד התורה, עליו לדעת ולהפנים, שהוא כבר איננו אדם פרטי וכל מעשיו משפיעים על כל אנשי הדור, אולם כשם שהם משפיעים למוטב, כך הם משפיעים לטוב, ולכן עליו להתחזק ולהקפיד, משום שבעז"ה הקפדה זו תביא לברכה בקרב כל בני הדור.
