פרה רועה בין העשבים
בבא מציעא לא ע"א
"מצא... פרה רצה בין הכרמים - הרי זו אבידה... פרה רועה בין העשבים (כך גירסת הרי"ף והגר"א) - אין זו אבידה. שלשה ימים זה אחר זה - הרי זו אבידה".
תלמיד תלמיד ודרך חינוכו, פרה פרה ודרך מרעתה.
כרם ביבנה נקרא "על שם שהיו יושבים שורות שורות, ככרם זה הנטוע שורות שורות" (רש"י ברכות דף סג ע"ב).
יש תלמיד רץ בינות לספסלי הישיבה והוא אבוד, נשמתו לא מצאה מנוח לכף רגלה.
ויש הרועה בגבעות בין העשבים, והוא חש בליטוף משק כנפי מלאך ומלאך האומר לעשבו גדל, והוא מתמוגג בניגון של רועה.
ועדיין, "שלשה ימים זה אחר זה - הרי זו אבידה". לאחר שתמו ימי מרגועו, אל לו להוותר כך לעולם, בלא מעש ובלא תכלית.
