את הקב"ה מוצאים! / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא קמא קיג ע"ב
אמר רבינא: ומצאתה, דאתאי לידיה משמע.
לא פעם ישנה תחושה כאשר קוראים בספרים הקדושים, שהדרישה מאיתנו בעבודת ה' היא להיות כמלאכים, אבל מאידך אנחנו לא רואים שהדרישות הללו מתכתבות עם היכולות שיש בנו.
אפשר גם להוסיף לתחושת התסכול הזו חיזוק מהמקורות, שכן הפסוק קובע כי "ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך", וכאן אפשר לשאול שאלה פשוטה בתכלית: ואם לא נדרוש את ה' "בכל לבבנו ובכל נפשנו", לא נמצא אותו? וכיצד בכלל אפשר לצפות שנגיע לדרגה שבה נדרוש את ה' בכל לבבנו ובכל נפשנו ללא כל פניה אחרת?
תשובה לשאלות נוקבות אלו עונה רבי יחזקאל משינווא (דברי יחזקאל, פרשת ואתחנן ד"ה "ובקשתם"), שאומר כי התשובה לכל השאלות הללו נמצאת במילת מפתח אחת שמופיעה גם בסוגיה שלנו – מציאה.
משום שאפשר לקרוא את הפסוק באופן שבו רק כאשר תדרוש את ה' בכל לב ובכל נפש אז תמצא אותו, אבל אפשר לקרוא את הפסוק בצורה שונה, המתבססת על דברי הגמרא בסוגיה שלנו.
שכן, מציאה, לפי דברי הגמרא, מוגדרת ככזו רק לאחר שהיא כבר נמצאת ברשותו של המוצא "דאתאי לידיה", וכל עוד היא לא מגיעה לרשותו, היא עדיין לא מוגדרת כך.
לכן, אומר הדברי יחזקאל, כאשר הפסוק מתייחס לקשר שלנו אל הקב"ה כמציאה, הוא מבקש להעביר מסר דומה: דע לך ר' יהודי, שהכח לבקש את ה' בכל לבבך ובכל נפשך, בצורה טוטאלית קיים בך. הוא כבר מוגדר כמציאה עבורך, משום שהוא כבר ברשותך, ולכן כל שנותר לך לעשות הוא להתמסר למציאה הזו ולתת לה להשפיע על חייך.
אין לטעות, גם ההתמסרות הזו היא עבודה קשה ורבה, אולם היא אפשרית, ואם רק נרצה, באמת, נוכל לחוש ולראות בעינינו כיצד המציאה מתגלית בתוכנו.
