שייכות לחבורה ''טובה'' / רפי זברגר

בבא בתרא סט ע"א

הקדמה

נלמד את הקטע הראשון של המשנה בדף הקודם, המפרטת מה נכלל במכירת שדה ומה אינו נכלל במכר:

המוכר את השדה - באופן עקרוני, הדברים שהם חלק מן השדה נמכרים עמו, ובזה מתחילה המשנה:
מכר את האבנים שהם לצרכה - אבנים שהם לצורך השדה ונשארים בקביעות בשדה נכללים במכירה
ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו - אותו עיקרון: קנים שהם לצורך השדה נמכרים ביחד עם השדה.
ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע - כאן העיקרון קובע כי כל המחובר לקרקע בזמן המכירה, נמכר עמה.
ואת חיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע - קנים הגדלים בסמיכות זה לזה, ומהווים מעין מחיצה בשטח, הקטן מבית רובע (חמשה מטר על חמשה מטר לערך) נקרא חלק מן השדה ולכן נמכר עמה.
ואת השומירה שאינה עשויה בטיט - סוכת שומרים שכתליה אינם מטויחים בטיט מהווה חלק מן השדה ונמכר עמה
ואת החרוב שאינו מורכב - עיקרון נוסף: עץ צעיר כמו חרוב שעדיין לא הורכב עם עץ אחר, מהווה חלק מהשדה
ואת בתולת השקמה - אותו עיקרון, עץ שקמה צעיר מהווה חלק מהשדה ונמכר עמה.

אבל לא מכר - מכאן עוברת המשנה להציג דוגמאות לדברים שאינם נכללים במכר השדה:
לא את האבנים שאינן לצרכה - על פי העיקרון הראשון: אם אבנים אינן צורך השדה לא נמכרות עמו.
ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו -כנ''ל לגבי קנים.
ולא את התבואה שהיא תלושה מן הקרקע - על פי העיקרון השני: גידולים שאינם מחוברים אינם נכללים במכר.   
.. ולא את החרוב המורכב, ולא את סדן השקמה - חרוב אשר הורכב עם עץ אחר וכן שקמה ''זקנה'' יש להם שם בפני עצמם ואינם בטלים לגבי השדה ולכן אינם נמכרים עם השדה.
  
 

הנושא

הגמרא דנה בכל חלק מחלקי המשנה, נתמקד בקטע הדן על חיצת הקנים:
ואת חיצת הקנים שפחותה מבית רובע. ואף על גב דאלימי.
מוסיפה הגמרא וקובעת כי חיצת קנים הקטנה מבית רובע נמכרת עם השדה, אפילו שהקנים עבים מאוד, כיוון שהשטח הכללי של הקנים קטן.
.. ולא את חיצת הקנים שהיא בית רובע. ואף על גב דקטיני.
ומנגד, קובעת הגמרא כי אם השטח הוא מספיק גדול (יותר מבית רובע) הרי ששטח זה אינו כלול במכירת השדה אפילו שהקנים הינם דקים וקטנים.
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא חיצת הקנים בלבד, אלא אפילו ערוגה קטנה של בשמים ויש לה שם בפני עצמה - אינה נמכרת עמה.
רבי חייא מחדש בשם רבי יוחנן כי חיצת קנים בגודל של בית רובע ויותר, מהווה רק דוגמא לשטח קרקע שיש לו חשיבות בפני עצמו. ולכן גם ערוגה של בשמים למשל, אפילו שהיא קטנה (פחות מבית רובע) ויש לה ''שם עצמאי'' אינה נכללת במכירת השדה.
אמר רב פפא: והוא דקרו לה וורדא דפלניא.
רב פפא מתאר כי לערוגה יש שם בפני עצמה, אם קוראים לה למשל ''ערוגה של פלוני''.
נסכם את ההלכות שלמדנו במשנה ובגמרא:
* מחיצת קנים נחשבת חלק מן השדה אם היא קטנה מבית רובע, ללא תלות בגודלו של כל קנה וקנה (גם עבים).
* ומנגד, חיצת קנים אינה חלק מן השדה אם שטחה גדול מבית רובע, ללא תלות בגודלו של כל קנה וקנה (גם דקים).
* גם שטח קטן יותר יכול להוות שדה בפני עצמו, אם יש לו ''שם עצמאי'' משלו, כמו ערוגה קטנה של בשמים.

מהו המסר?

ניתן להשוות את ''גודל השטח'' של חיצת הקנים לאדם השייך לחבורה מסוימת אשר נמצאת בתוך קהילה גדולה יותר. אם מדובר בחבורה קטנה בתוך קהל גדול (שדה) הרי שגם אם לכל אחד מבני החבורה יש ''שדרה עבה ומוצקה'' אזי כל בני החבורה עדיין מתייחסים ומחוברים לקהל הגדול שהם בתוכה. לעומת זאת אם מדובר בחבורה גדולה השוהה בתוך קהל גדול, הרי שכל אחד ואחד מבני החבורה שייך לחבורה, ואינו מחובר ומשויך לבני הקהילה, גם אם ''שדרתו קטנה וצרה''.
אך אם יש ייחודיות לבני החבורה, והם נקראים בשם מיוחד וספציפי להם, הרי שגם אם החבורה קטנה מאוד, הם אינם משתלבים ומתחברים לקהל הגדול שבתוכו הם שוהים.

מתוך כך אנו למדים על משמעות החבורה שאליה אנו משתייכים. אם אנו שייכים לחבורה שיש לה ''חוט שדרה'' משלה, יש לה גוון, כיוון ומהות משלה, הרי שהיא ייחודית וחשובה לעצמה ואינה מיוחסת אפילו לא לקהל שבה היא שוהה, אפילו אם מדובר בחבורה קטנה מאוד. לעומת זאת, אם החבורה אינה ייחודית, אין לה משמעות וכיוון משלה, הרי שכדאי להיות בחבורה גדולה וחשובה, שאז הגודל של החבורה נותן לה משמעות עצמאית משלה, ולא להשתייך לחבורה קטנה אשר ''נטמעת'' בקהל הגדול אליה היא שייכת.   

המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, אבי מורי שמואל ב''ר יוסף וחמי משה בן ישראל פישל ז''ל 
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]