האם תיתכן פעולה פסיבית?
הרב דב קדרון
בבא מציעא ח ע"ב
נפסק להלכה שאסור לשבת בעגלה שנמשכת על ידי שתי בהמות שהן כלאים, כמו שור וחמור.
הרה"ג לוי יצחק הלפרין זצ"ל הבין שסיבת האיסור הוא משום שמשקלו של האדם נמשך על ידי שתי בהמות הכלאים, ומכאן הוא למד שאיסור שנעשה באופן פסיבי, על ידי משקל האדם גם הוא איסור, ולכן קבע שאסור להיכנס למעלית רגילה בשבת, מפני שמשקל האדם משפיע על זרם החשמל, במיוחד בשעת הירידה של המעלית.
פרופסור זאב לב ז"ל (במאמרו בקובץ תחומין ה, 74 – 58) דוחה את כל ראיותיו של הרב הלפרין, ובעניין ישיבה בעגלה שנמשכת על ידי כלאים הוא מסביר שטעם האיסור אינו בגלל משקל האדם שנמשך על ידי הבהמות, אלא כניסת האדם לעגלה היא זו שגורמת לבהמות להתחיל למשוך אותה, כי מדובר בבהמות שאולפו כך שברגע שאדם נכנס לעגלה הן מתחילות ללכת.
מסקנתו היא: "שכל המלאכות הנעשות מאליהן, ללא כוונת עשיית מלאכה, על ידי תכונות האדם החי הטבעי, כגון זיעה, חום גופו, ריחו, נשימתו הרגילה, צילו, גלי מוחו ומשקלו – אינם נחשבים כעשיית מלאכה כלל".
