הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב משה מאיר אבינר, מכון הירושלמי
בבא קמא קב ע"א
בגמרא בבא קמא קב, א מובאים שתי בריתות לגבי שליח שנשלח לקנות חיטים וקנה שעורים, ונגרם רווח או הפסד מחמת שינוי זה. במקור א' כתוב שהרווח וההפסד לשליח, ובמקור ב' ההפסד לשליח וברווח חולקים. הסוגייה מבררת האם הברייתות חולקות או שיש חילוק בין הברייתות למה נשלח השליח. רש"י מסביר שהשליח נשלח למחצית שכר ולכן כאשר יש רווח, לפי מקור ב', חולקים.
הירושלמי (ב"ק פרק ט, הלכה ה) מסביר שזו מחלוקת בין ר"מ לרבי יהודה. ומברר מדוע לפי ר"י כאשר אין שינוי הרווח למשלח וכאשר יש שינוי חולקים ברווח? ובמסקנת הסוגיא אומר רבי נסא: "בשעה שקיים שליחותו נתכוון המוכר לזכות לבעל המעות. לא קיים שליחותו נתכוון לזכות ללוקח". לפי רבי נסא אם השליח עשה את שליחותו ידו כיד המשלח, ולכן דעת המוכר להקנות למשלח. אך כאשר שינה השליח ואין ידו כיד המשלח דעת המוכר להקנות לעומד מולו, ובזה קנה השליח.
ממשיך הירושלמי ושואל אם כך, שהשליח קנה מדוע חולקים ברווח? ועונה: "הואיל ובאת לו הנייה מתחת ידו אף הוא חולק עמו" – היינו כיוון שהרווח הגיע לשליח ע"י המעות של המשלח עליו לחלוק ברווח עם המשלח. לפי הירושלמי לא מדובר כאן בשליח למחצית שכר, ובכל זאת חולקים ברווח כיוון שהמוכר התכוון להקנות לשליח, והשליח נותן חלק מהרווח למשלח רק משום שנהנה ממעותיו.
