סיום בבא קמא היא סעודת מצווה?
הרב דב קדרון
בבא קמא קב ע"א
רב יוסף אומר שכל נזיקין היא מסכת אחת, ובספר יד מלאכי (סימן של"ח) הביא מחלוקת בהבנת העניין, שלדעת רב שרירא גאון ור"י הלוי דווקא שלש הבבות נחשבות כמסכת אחת, ונחלקו לשלשה שערים, כי "בבא" פירושו שער ראשון ושער האמצעי ושער האחרון, אבל סנהדרין ועבודה זרה ושאר המסכתות בסדר נזיקין הן מסכתות נפרדות, ולדעת הריטב"א כל המסכתות בסדר נזיקין נחשבות כמסכת אחת.
על פי זה כתב בספר עלי תמר (בבא קמא הקדמה) שכידוע יש מצוה לעשות סעודה בסיום מסכת, ואין הבדל אם היא מסכת גדולה או קטנה, אולם אין עושים סיום אם לומדים חצי מסכת, ואף לא חצי מסכת שבת, אף שהיא גדולה בכמות ממסכת מכות.
לפי זה צריך עיון איך יתכן לעשות סעודת מצוה על סיום מסכת בבא קמא בפרק העשירי, שאינה רק שליש המסכת.
הוא מיישב זאת בכך שמכיוון שעשרה הפרקים של כל בבא, בבא קמא ובבא מציעא ובבא בתרא, מהווים כל אחד חלק נפרד בפני עצמו, אף שהוא רק שליש ממסכת נזיקין, אף הוא בכלל סיום מסכת, ואינו דומה לחצי מסכת שבת, שאינו חלק בפני עצמו, כי כל מסכת שבת היא חטיבה אחת.
על פי אותו עיקרון הוא מסביר מדוע לא עושים סעודה בסיום הקריאה של כל חומש כשם שעושים בשמחת תורה בסיום הקריאה של כל התורה, כי מכיוון שכל החומשים מהווים חטיבה אחת בספר תורה, אין עושים סיום אלא בגמרה של כל התורה כולה.
