הדבקה בוירוס - היזק ניכר
הרב דב קדרון
בבא קמא צו ע"א
גזלן שגזל חפץ מסוים, מטבע או פירות או יין, ונגרם להם נזק. אם מדובר בנזק ניכר – הוא אינו יכול להחזיר את אותו חפץ, אולם אם מדובר בנזק שאינו ניכר הרי הוא מחזיר את אותו דבר ואומר לנגזל: "הרי שלך לפניך". לכן מי שגזל יין, והיין החמיץ – חייב לשלם את שווי היין כפי שהיה בשעת הגזלה, ולא יכול להחזיר את החומץ, אולם מי שגזל מטבע, ולאחר מכן פסלה המלכות את אותה מטבע, מכיוון שהנזק לא ניכר, אומר לו: "הרי שלך לפניך".
הב"ח מסביר שהשינוי בין יין לחומץ הוא שינוי שניכר בריח או בטעם.
מכאן הוכיח הרה"ג בנימין ברינבוים שליט"א (בכתב העת שושנת העמקים רעח – רפב) ששינוי שאינו ניכר הוא רק כאשר מדובר בשינוי רוחני, כגון תרומה שנטמאה, או חמץ שעבר עליו הפסח, או מטבע שנפסל על ידי המלכות, כלומר שבחפץ עצמו לא נוצר שום הבדל.
על פי זה הוא קבע שאדם שהדביק את חבירו בוירוס או בחיידק, וגרם לו למחלה, או אף למוות, נחשב למזיק היזק ניכר, וחייב על זה ככל החיובים של מזיק, כיוון שהנזק ניכר אצל האדם החולה.
