"תקנת השבים" באומות שגזלו
הרב דב קדרון
בבא קמא צה ע"א
בגמרא מוזכרת "תקנת השבים", שמי שגזל קורה ובנאה בבניין, על פי דין תורה צריך להרוס את כל הבניין כדי להחזיר את הקורה המקורית, אולם חכמים תיקנו את תקנת השבים, שעל פיה הוא משלם את דמי הקורה לנגזל ולא צריך לסתור את הבניין כולו.
בספר ילקוט חדש (דינים אות יח) כותב שיש דוגמא רוחנית לעניין הזה, כאשר כוחות הטומאה הם הגזלן, אשר גזל מכוחות הקדושה נשמות מיוחדות שיש בהן ניצוצות של קדושה, וחטף אותן בעת אשר שלטו אנשי בליעל באנשי הקדושה.
כאשר בעל האבידה, הוא הקדוש ברוך הוא, מבקש את אבידתו, אז לאותן אומות שאין זכות אבות, כגון האמורי וחשבון, שמלכיהם היו סיחון ועוג, אין להם תקנת השבים, ולכן הוצרכו לסתור את בניינם ולהימחות לגמרי מן העולם, כדי להחזיר לעם ישראל את הגזלה, כי כשם שהבניין של הגזלן לא יכול לעמוד בלי הקורה הגזולה, כך אותן אומות לא יכלו להתקיים בלי אותן נשמות בעלות ניצוצות הקדושה, ומכיוון שהוצרכו להחזיר אותן לעם ישראל לא נשאר בסיס קיום לאותן אומות.
אבל עמון ומואב ואדום, שהיה להם שורש של ייחוס בעם ישראל, הייתה להם תקנת השבים, והסתפקו בתשלום דמי הקורה, כגון רות המואביה ונעמה העמונית ועובדיה גר האדומי, שהם התשלום שחזר לעם ישראל מאותן אומות, ולא הוצרכו לסתור את כל בניינם, ולא הוצרכו להימחות לגמרי באותו דור.
