סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

כיצד לבנות קומה רוחנית / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

בבא קמא קב ע"א


ורב יוסף? כולה נזיקין חדא מסכתא היא.

מה צריך להיות הסדר בבניין הקומה הרוחנית של האדם?

תשובה מסודרת ויסודית לעניין זה ניסח הרבי מליובאוויטש בפתק שכתב לעצמו ונמצא רק לאחר פטירתו (רשימות, חוברת לא), על בסיס ההגיון שמנסח רב יוסף בדברי הגמרא שלנו ושקושר את כל שלשת הבבות למקשה אחת.

ראשית העבודה של האדם היא במסכת בבא קמא, שעניינה הוא למנוע נזק או חבלה לשני. קודם שגודר האדם עצמו במניעת הנזק לשני, הוא לא יכול להתחיל לעבוד על התקדמות רוחנית אישית מכל סוג שהוא.

רק לאחר מכן מגיעה מסכת בבא מציעא, שבונה את חיי הרוח של האדם בכמה שלבים:

שמירה. אדם חייב ללמד את עצמו לשמור על מה שקיבל. משום שמי שלא יודע לשמור על מה שקיבל נקרא בהלכה בשם שוטה, וכאשר אדם נכנס בגדר הזה הוא כבר עלול לחטא, שכן "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (סוטה ג, א). כך שהיסוד לכל היא ההבנה שקיבלתי לידי חלק אלו-ה ממעל שעליי לשמור עליו מכל משמר.

דרגות שמירה. לאחר שהאדם כבר קלט את מקומו בעולם, ואת מהות העבודה שלו, מכאן כבר ישנן דרגות שונות של שמירה שהוא יכול להגיע אליהן. הראשונה היא, שומר חינם – מי שעובד את הקב"ה שלא על מנת לקבל שכר. במקום הזה האדם פטור מכל הנזקים, משום שכוונתו לשם שמים, מלבד נזק אחד – פשיעה, משום שאסור לו לאדם להאמין בעצמו עד יום מותו.

שומר מסוג נוסף הוא השואל ש"כל הנאה דיליה" (בבא מציעא לד, א), זאת אומרת שהוא לא עובד את ה' נטו ללא מחשבות על עצמו, וגם הוא נהנה מכך.

במצב כזה הוא אכן חייב על נזקים שיקרו תוך כדי עבודה, מלבד בשני מקרים: "מתה מחמת מלאכה", זאת אומרת שהוא חווה ירידה רוחנית שלא באשמתו, אלא תוך כדי עבודת ה' שלו, ולדוגמה כתוצאה מפעולות למען הזולת, או שהנזק נעשה במסגרת "שאלה בבעלים", זאת אומרת שהיה ניכר שמה שעשה האדם במקרה זה היה נטו למען הקב"ה, ולא עבור עצמו.

בשני מקרים אלו, אף על פי שבאופן עקרוני הוא היה חייב בשל הנזק, הרי שהקב"ה מגן עליו שלא יעלה הדבר לחובתו ויפגע בו רוחנית.

אחרי שהאדם ניסח לעצמו את גבולות הגיזרה של אופני השמירה שלו, הוא מגיע למסכת בבא בתרא, שעניינה היא השותפות, כאשר כאן הכוונה היא השותפות עם הקב"ה במעשה בראשית, על ידי שהוא עושה מכל ליבו פעולות מסויימות, כגון דן דין אמת לאמיתו, או אומר ויכולו, והיינו שכאשר האדם חי בתודעת שמירה תמידית על נשמתו, סופו שיגיע לכדי שותפות אמת זאת, להיות נדבך בבניין הרוחני של העולם.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר