מה נותנת השמירה האלוקית? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא קמא צא ע"ב
כי הא דרבי יוחנן קרי למאני מכבדותא.
יש לפעמים לאנשים מסויימים תחושה שח"ו "עזב ה' את הארץ", והוא מפקיר אותנו לגורלנו. מה ניתן לומר לאותם אלו שטוענים כך? כיצד ניתן להוכיח להם שטענה זו איננה נכונה?
תשובה מורכבת ויוצאת דופן לומד רבי שניאור זלמן מליאדי, 'בעל התניא' (מאמרי אדמו"ר הזקן, תורה ומועדים, א, וישב, ד"ה "להבין ענין כתונת הפסים").
בתשובתו הוא מנתח את שתי צורות ההנהגה האלוקית את העולם, ומכנה אותן בשם 'אור פנימי' ו'אור מקיף'.
'אור פנימי' זוהי ההנהגה האלוקית שניתנת לאדם במשורה, כך שהוא יוכל לראות ולחוש את יד ה', ולהבין מה ה' שואל ממנו, ומבקש ממנו לעשות.
'אור מקיף' זוהי ההנהגה האלוקית שאיננה גלויה וידועה לאדם, אלוקים נמצא שם, אך האדם מדמה בנפשו לחשוב שכביכול הוא עצמו מנהל את העולם. בצורת ההנהגה הזו, הקב"ה נוכח נפקד, אולם הוא נמצא בכל מקום ופינה אליהם אנחנו פונים ללכת
הנהגה זו דומה להנהגתם של ההורים המלווים את ילדם התינוק כאשר הוא לומד ללכת, שמצד אחד עומדים לידו, כדי לראות שלא יפול וינזק, אבל מאידך מאפשרים לו לחוש כיצד הוא הולך בכוחות עצמו.
הילד מצידו, ממוקד ומרוכז בהליכה שלו, וכלל לא מבחין בעובדה שיש שם מישהו מעליו ששומר על צעדיו. לדידו הוא לבד, וכך הוא מתנהל.
שתי צורות הנהגה אלו יכולות להקביל לשני תענוגים שיש לאדם בעולם. מצד אחד אדם נהנה מאוכל, ומשביע את רעבונו באמצעותו, ומצד שני אדם נהנה מביגוד שמגן עליו וחופף עליו מבחוץ.
התענוג שיש לאדם מהמאכל הוא תענוג פנימי, שמתאחד בתוכו ומורגש בו באופן פיזי, ולעומת זאת התענוג מהבגד הוא תענוג ממשהו חיצוני לאדם, שאיננו מתאחד איתו, ובן רגע הוא יכול להפרד ממנו לשלום.
על יסוד דברים אלו ניתן להבין את אמירתו של רבי יוחנן בצורה פנימית ומשמעותית הרבה יותר.
כאשר רבי יוחנן קובע שכבוד מגיע על ידי הלבושים, הוא מתכווין גם לכבוד ה' שמגיע דווקא מצורת ההנהגה ה'מקיפית', זו שאיננה מורגשת על ידי האדם, והאדם אינו חש בה כמשהו פנימי.
דווקא מצורת ההנהגה הזו יכול הקב"ה לקבל כבוד הרבה יותר גדול ומשמעותי מאשר מצורת ההנהגה השניה, הפנימית, וזאת משום שאם האדם יעצור רק לרגע ויתבונן שבכל רגע נתון הקב"ה עומד לידו, דואג להסיר לו מכשולים מהדרך, חופף עליו ומשגיח את צעדיו שלא יפול, האדם יוכל לראות את נוכחותו של ה' בכל מקום בעולם כפשוטו.
בצורת ההנהגה ה'מקיפה', הקב"ה איננו מוגבל לשכלו או רגשותיו של האדם, שיוכלו לקלוט את מה שהוא עושה עבורו. בצורת ההנהגה הזו, הקב"ה דואג לאדם לפי הערכים שלו, האלוקיים, וכפי מה שהקב"ה חושב שנכון וטוב לו לאדם, מבלי שהאדם יהיה מעורב.
זו הסיבה שדווקא צורת ההנהגה הזו, היא כבוד ה' האמיתי, מפני שהיא מגלה את כוחו האינסופי של הקב"ה בתוך העולם.
כך, שאם מאן דהוא חושב שרק בגלל שהוא איננו רואה את ההנהגה האלוקית, היא איננה קיימת ח"ו, צריך לומר לו שהגיע הזמן שייתן לקב"ה קצת יותר כבוד מזה.
