סגולה לפרנסה בזמנים קשים / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא קמא פב ע"א
דתניא: וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים - דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר: הוי כל צמא לכו למים, כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו.
יש זמנים שבדרך הטבע קשה להשיג פרנסה, דלתות נסגרות, ולכאורה אין תקווה, אבל גם בזמנים כאלו ישנה עצה שאותה לומד רבי יעקב יוסף מפולנאה (תולדות יעקב יוסף, הקדמה, בראשית) מתוך דברי הגמרא הללו, למצוא פרנסה למרות הכל.
בני ישראל, כך מספרת התורה, הלכו במדבר ולא מצאו מים ולכן הם התלוננו, כי זה היה קשה ולא פשוט. אבל אם נתבונן בצורה אובייקטיבית בסיפור הזה נוכל לשאול שאלה פשוטה מאין כמותה: למה הם ציפו בדיוק? שיהיו להם נחלים שוצפי מים באמצע המדבר? המדבר הוא מקום צחיח ללא מים, וזה הדבר הטבעי ביותר שהם ילכו כמה ימים ללא שיהיה להם מים לשתות, אז על מה הדרמה הגדולה?
בנקודה זו, אומר רבי יעקב יוסף, ישנה תשובה שהגמרא שותלת תוך כדי דבריה.
משום שישנם שני מופעים שעל פיהם העולם מתנהל, המופע הפיזי, החומרי, שבו יש לדברים צורה, צבע וטעם. והמופע הרוחני, שבו לדברים ישנה הגדרה אלוקית, שמשפיעה על האופן שבו העולם החומרי יתנהל.
כאשר התורה מוגדרת כ'מים', כוונת הדברים לומר, שלתורה ישנו כח להשפיע באופן ישיר על המים שלנו בעולם החומרי. כאשר אדם לומד תורה, הקב"ה מאידך ישפיע לו מזון ומים, משום שהתורה היא תמונת המראה הרוחנית למזון הפיזי שאותו אנחנו אוכלים בעולם.
לכן, כאשר בני ישראל הלכו במדבר, אכן המדבר איננו מקום שבו ניתן למצוא מים בקלות, והמהלך הטבעי היה יכול להיות כזה שהם אכן לא היו מוצאים את המים. אולם מכיוון שניתנה להם תורה, שהיא המקור הרוחני של המים, הרי שנתינת התורה השפיעה על היכולת שלהם למצוא מים, אפילו במדבר, נגד הסיכויים הגשמיים.
לכן, כאשר אדם חושב לעצמו שבדרך הטבע אזלו הסיכויים לפרנסה, או שהם מועטים, עליו לעשות דבר אחד, לקחת ספר ולשבת וללמוד, וממילא אז יפתחו עליו שערי ברכה ברוחניות וגשמיות.
